קופסת סיגריות שנמצאה במגירה פרטית בבית המדרש

התשובה

קופסת הסיגריות אינה נחשבת הפקר, ולכן אסור לבעל המגירה לקחתה לעצמו או להשתמש בה. גם אם בעל הקופסה הניח אותה במגירה פרטית ללא רשות, אין בכך הוכחה שהוא ויתר על בעלותו. הרמב"ם כתב: "המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו... ואף על פי שאסור לרואה דבר זה ליטול לעצמו, אינו זקוק להחזיר" (רמב"ם, הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הלכה י"א). וכך פסק מרן השולחן ערוך: "המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו... ואף על פי שאסור לרואה דבר זה ליטול לעצמו, אינו זקוק להחזיר, שנאמר: 'אשר תאבד', פרט למאבד לדעתו" (שולחן ערוך, חושן משפט סימן רס"א סעיף ד). הרמ"א הביא דעה חולקת, שלפיה אבדה מדעת נחשבת הפקר וכל הקודם זכה בה. אולם מרן השולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם, שאין חובה להשיב אבדה מדעת, אך גם אסור לקחתה לעצמו. לפיכך, לבני ספרד ההולכים אחר פסקי מרן, גם אם נגדיר את הנחת הקופסה כאבדה מדעת, אסור לבעל המגירה לזכות בה לעצמו. הפטור הוא רק מחובת ההשבה, אך החפץ עדיין שייך לבעליו. האם קיימת חובת השבת אבדה? אם ברור שבעל הסיגריות הניח אותן ביודעין בתוך מגירה פרטית הרשומה על שמו של אדם אחר, ללא רשותו, יש מקום להחשיבו כמי שאיבד את ממונו לדעת. במקרה כזה בעל המגירה אינו חייב לטרוח בהכרזה ובהשבת הקופסה, כדברי מרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן רס"א סעיף ד). אולם אם ייתכן שבעל הקופסה טעה במגירה או שכח היכן הניח אותה, אין זה מקרה ברור של אבדה מדעת. במקרה כזה נכון להודיע לגבאי או להניח את הקופסה במקום המיועד למציאות, כדי לאפשר לבעליה לקבלה בחזרה. האם מותר להוציא את הקופסה מהמגירה? בעל המגירה אינו חייב לאפשר לאחרים להשתמש במגירתו הפרטית, ולכן הוא רשאי להוציא ממנה את הקופסה. אולם אין לו רשות להזיק לה או להשליכה במקום שבו היא עלולה להיאבד. השולחן ערוך פסק שאף כאשר אדם הכניס דבר לרשות חברו ללא רשות, יש לבעל הרשות זכות להוציאו, אך אין לו רשות להזיקו בכוונה (שולחן ערוך, חושן משפט סימן שצ"ח סעיף א; סימן שע"ט סעיף ד). לכן הוא רשאי להוציא את הקופסה ולהניחה במקום ציבורי וסביר בבית המדרש, כגון במטבח, ליד עמדת הקפה או במקום שבו מניחים חפצים שנשכחו. אם ירצה למסור אותה לגבאי או לפרסם הודעה כדי להשיבה לבעליה, תבוא עליו ברכה. אולם כאשר ברור שהקופסה הונחה במגירתו ביודעין וללא רשות, מסתבר שאינו חייב לטרוח בכך. מסקנה קופסת הסיגריות אינה הפקר, ואסור לבעל המגירה לקחתה לעצמו או להשתמש בה. מרן השולחן ערוך פסק שאבדה מדעת אינה נעשית הפקר: אין חובה להשיבה, אך אסור לקחתה לעצמו (שולחן ערוך, חושן משפט סימן רס"א סעיף ד). לכן, אם ברור שהקופסה הונחה במגירתו הפרטית ביודעין וללא רשות, הוא רשאי להוציאה ולהניחה במקום ציבורי וסביר בבית המדרש, ואינו חייב לטרוח בהכרזה ובהשבה. אם ירצה להשיבה לבעליה, תבוא עליו ברכה. אולם אם ייתכן שהקופסה הונחה שם בטעות, נכון למסור אותה לגבאי או להודיע על המציאה, כדי לאפשר לבעליה לקבלה בחזרה.