מה עלה מן ההערות בענייני ספק ספיקא, בישולי גויים וטבילת כלים?
השאלה
במכתבים שבסוף הספר הובאו הערות על כמה מן הסימנים: ספק ספיקא נגד מרן, בישולי גויים, טבילת כלים ומתנה של כלי למי שאינו מטביל. מה יוצא מהן למעשה?
התשובה
ההערות מחזקות את הצורך לדייק בכל דין לפי גבולותיו. בספק ספיקא אין להשתמש בו בצורה כללית נגד הכרעת מרן, אלא רק במקום שהפוסקים אכן נתנו לו תוקף. בבישולי גויים, גם כאשר יש צדדים להקל, צריך לבחון אם המאכל עולה על שולחן מלכים ואם דרך הכנתו נחשבת בישול גוי. בטבילת כלים הוזכר שיש להבחין בין כלי שנקנה לשימוש אישי לבין מצבים צדדיים יותר, כגון כלי הניתן במתנה למי שלא יטביל או כלי שיש בו צד שותפות עם גוי. ההוראה למעשה נשארת זהירה: אין להכשיל את המקבל בכלי שאינו טבול, ויש לדון בכל מקרה לפי צורת הקניין והשימוש. הלכה למעשה: ההערות אינן משנות את עיקר המסקנות שבגוף הספר, אלא מחדדות שיש לדון בכל שאלה לפי פרטיה, ולא להשתמש בקולות כלליות בלי בדיקה. מקורות שהובאו במכתב: דברי הרמ"א; דברי מרן; שו"ת בנין עולם; שו"ת בית מאיר; שו"ת שבט הלוי; דברי הפוסקים בענייני ספק ספיקא, בישולי גויים וטבילת כלים. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ שנה-שנח במדור המכתבים