מה הובהר במכתב בענייני בשר ודגים, פלטה ובשר לאחר שש שעות?
השאלה
הובאו הערות על צליית דגים ובשר בתנורי אפייה, על הנחת בורקס גבינה על פלטה, ועל אכילת תבשיל של בשר לאחר שש שעות. מה המסקנה הפשוטה?
התשובה
בענייני בשר ודגים, יש לחלק בין זיעה ממשית ותנור שיש בו חשש מעבר טעם, לבין מקרה שיש בו רוטב או תבנית נפרדת ואוורור, שבו יש יותר מקום להקל. לגבי פלטה, כאשר מדובר בחימום יבש ובלי בליעה ממשית, יש צדדים להקל יותר; אך כשהמאכל החלבי מונח במקום שיש בו ממשות בשרית או חשש בליעה, יש להיזהר. באכילת תבשיל בשר לאחר שש שעות, ההערה מחזקת את ההבחנה שבגוף הספר: תבשיל שאין בו ממשות בשרית קל יותר מבשר ממש, אבל אם יש בו טעם בשר חזק או ממשות בשר, אין להקל בלא צורך. הלכה למעשה: בבשר ודגים ובבשר וחלב אין לפסוק לפי שם המאכל בלבד, אלא לפי המציאות: האם יש ממשות, זיעה, בליעה, רוטב או טעם ניכר. לאחר שש שעות יש מקום להקל יותר בתבשיל שאין בו ממשות בשר, אך לא בבשר עצמו. מקורות שהובאו במכתב: ילקוט יוסף; דברי הפוסקים בדין בשר ודגים, פלטה ותבשיל של בשר. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ שנט-שסא במדור המכתבים