מי שמסופק אם עברו שש שעות, מה דינו?

התשובה

יש מקום לדון בזה מצד ספק דרבנן, שהרי עצם ההמתנה בין בשר לחלב היא מדרבנן או ממנהג ישראל. מצד זה היה מקום לומר שאם יש ספק אם עבר הזמן, אפשר להקל. אבל למעשה אין זה ספק רגיל באיסור חיצוני, אלא ספק בזמן שהאדם יכול לברר או להמתין עד שיעבור בוודאות. משום כך אין נכון לסמוך לכתחילה על ספק קל, אלא ראוי להמתין עד שיהיה ברור שעברו שש שעות. עם זאת, מאחר שעיקר הדין הוא מדרבנן, במקום צורך או כאשר יש צדדים נוספים להקל, אפשר לצרף את הספק. אבל כאשר אין צורך מיוחד, הדרך הנכונה היא להמתין עד ודאי. הלכה למעשה: מי שמסופק אם עברו שש שעות, לכתחילה ימתין עד שיהיה ברור שעברו. במקום צורך אפשר לצרף את הספק להקל, ובפרט כשיש צדדים נוספים. המחמיר להמתין עד ודאי עברו שש שעות תבוא עליו ברכה. מקורות שהובאו בסימן: פתחי תשובה; דלתי תשובה; שבות יעקב; ספר יוסף דעת; שדי חמד; בן איש חי; רב פעלים; כף החיים; ילקוט יוסף; דברי הפוסקים שהובאו בסימן בדין ספק בהמתנת שש שעות. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ פז-פח