האם מוכר אשכנזי חייב להודיע לספרדים שהמאכלים מותרים רק לפי שיטת הרמ"א?

התשובה

מאחר שלדעת מרן הדבר אסור, ולקוחות ספרדים רבים נוהגים כדעת מרן, המוכר צריך להודיע על כך כאשר יש חשש שהקונים יסמכו על הכשרות בלי לדעת שההיתר אינו לפי מנהגם. אין כאן רק שאלה פרטית של המוכר, אלא אחריות שלא להכשיל את מי שמחמיר או מחויב לנהוג אחרת. אמנם אם מדובר במקום שבו ברור לכל שהכשרות נוהגת כמנהג אשכנזים, או שהדבר מפורסם וידוע, אין חובה לפרט לכל אחד בנפרד. אבל במקום שהציבור מעורב, והקונים אינם יודעים על מה ההיתר מבוסס, נכון להודיע בצורה ברורה. אין הכוונה ליצור חשד או מחלוקת בין כשרויות, אלא לתת לציבור את המידע הנצרך כדי שיוכל לנהוג לפי מנהגו. במיוחד כאשר מדובר בכשרות המכונה “מהדרין”, ראוי שהדבר יהיה ברור ומפורש. הלכה למעשה: מוכר או גוף כשרות שסומך על היתר המתאים לשיטת הרמ"א ולא לשיטת מרן, צריך להודיע זאת כאשר יש לקוחות ספרדים העלולים לסמוך על הדבר בלי לדעת. במקום שהדבר ידוע ומפורסם, אין צורך להודיע לכל לקוח בנפרד. מקורות שהובאו בסימן: מנחת יצחק; מהריט"ץ; שו"ת הרדב"ז; כנסת הגדולה; שדי חמד; דרכי תשובה; זבחי צדק; בנין אב; עזרות מיהודה; שולחן מלכים; אגרות משה; דברי הפוסקים בדין לפני עור ובדין הודעה לציבור. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ רכח-רלא