פת או בורקס של ישראל שנאפה על ידי גוי, מה דינו?

התשובה

דין פת שנאפתה על ידי גוי קל יותר מבישולי גויים רגילים רק כאשר מדובר בפת של גוי שנאפתה על ידי פלטר, במקום שנהגו להקל. אבל פת של ישראל שאפאה גוי חמורה יותר, מפני שאין כאן ההיתר של פת פלטר, והפת נאפית עבור ישראל. לכן אם גוי אפה את הפת או הבורקס בלי שום השתתפות של יהודי באפייה, המאכל נאסר. גם אם חומרי הגלם עצמם כשרים לגמרי, עדיין יש בעיה מצד האפייה שנעשתה על ידי גוי. הדרך להתיר היא השתתפות יהודי באחת ממלאכות האפייה: הדלקת התנור, חיתוי בגחלים, הכנסת המאפה לתנור, או פעולה המוסיפה בחום ומסייעת לאפייה. בפת, גם הדלקת האש או חיתוי מועילים כדי להחשיב את האפייה כמעשה שיש בו השתתפות ישראל. במקום שיש השגחה, ובפרט במאפייה מסודרת, יש מקום לומר שמסתמא יהודי הדליק את התנור או השתתף בדרך המועילה, ואם לכל היותר יש כאן ספק בדרבנן, יש מקום להקל. אבל כאשר ברור שהגוי אפה בלי שום השתתפות יהודי, אין להתיר. הלכה למעשה: בורקס או פת של ישראל שאפאם גוי בלי השתתפות יהודי באפייה אסורים. אם יהודי הדליק את התנור, חיתה בגחלים, הכניס לתנור, או הוסיף בחום באופן המועיל, מותר. במקום השגחה מסודרת ויש ספק אם הייתה השתתפות יהודי, יש מקום להקל. מקורות שהובאו בסימן: עבודה זרה; תוספות; בית יוסף; רמ"א; ש"ך; איסור והיתר; שולחן ערוך; חכמת אדם; יחוה דעת; הליכות עולם; בן איש חי; כף החיים. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קצ-קצב