האם יש להקל בבישול של עוזרת או עובד זר בבית?

התשובה

הראשונים נחלקו בדין שפחות ועבדים המבשלים בבית ישראל. יש שכתבו שאין בזה איסור, מפני שאין כאן קירוב של חיבה אלא עבודה ושירות. לעומתם הרשב"א החמיר, ולדעתו גם אם הגוי הוא עבד או שפחה בבית ישראל, המאכל נאסר. השולחן ערוך הביא את הדעה המחמירה, והרמ"א כתב שבדיעבד יש להקל, מפני שאין כאן קירוב של חתנות. הש"ך כתב שעל סמך זה יש הנוהגים להקל בשפחות שבבית, אף שמדברי השולחן ערוך נראה שיש להחמיר. למעשה אין נכון למסור לכתחילה את הבישול לגוי. אבל כשמדובר בעובד קבוע בבית ישראל, ויש עוד צדדי היתר, כגון שהבישול נעשה בבית ישראל, או שהגוי אינו עובד עבודה זרה, יש מקום גדול יותר לדון להקל בדיעבד. ועדיין הדרך הנכונה היא שיהודי ידליק את האש או ישתתף בבישול באופן המועיל, וכך יוצאים מידי הספק. הלכה למעשה: לכתחילה אין להניח לעוזרת או עובד זר לבשל מאכל שיש בו דין בישולי גויים בלי השתתפות יהודי. בדיעבד, בעובד קבוע בבית ישראל, יש צדדים לצרף להקל במקום צורך, ובפרט כשיהודי הדליק את האש. הדרך הראויה היא להקפיד שיהודי ידליק או יעשה פעולה המועילה בבישול. מקורות שהובאו בסימן: אורחות חיים; רשב"א; שולחן ערוך; רמ"א; ש"ך; חיד"א; מהריט"ץ; רבי יוסף חיים; פרי חדש; כנסת הגדולה; הליכות עולם; זבחי צדק; בן איש חי; מהר"י אסאד; מהר"ם שיק; ערך השולחן. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קצט-רב