האם היכר מועיל כאשר אחד האוכלים הוא קטן?

התשובה

כאשר אחד האוכלים הוא קטן, מתעוררת שאלה מיוחדת: הקטן אינו נחשב מי שאפשר לסמוך עליו שיזכיר לגדול. נוסף לכך, יש חשש שהקטן עצמו יסיר את ההיכר מן השולחן, ואז הגדול עלול לשכוח ולאכול מן המאכל האסור לו. לכן יש פוסקים שכתבו להחמיר בזה כאשר אין קושי, מפני שחסר כאן הצד של שני בני דעת המזכירים זה לזה. אבל במקום צורך יש מקום להקל כאשר יש היכר ניכר, מפני שלדעת כמה פוסקים ההיכר עצמו הוא העיקר, ואינו תלוי דווקא בכך ששני האוכלים יהיו בני דעת. הלכה למעשה: לכתחילה, כאשר גדול אוכל עם קטן, אין להסתפק בהיכר קל, וראוי להרחיק את המאכלים או לעשות היכר ברור מאוד. במקום צורך יש מקום להקל בהיכר ניכר, מפני שיש פוסקים שסוברים שההיכר מועיל גם בלי שני בני דעת. מקורות שהובאו בסימן: בדי השולחן בשם חכמת אדם; ילקוט יוסף; רשב"א; דברי הפוסקים שהובאו בסימן בדין היכר ודעות. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ סז