כפרת יום הכיפורים בעבירות שבין אדם לחברו
השאלה
שלום לרב. שאלתי כבדת משקל ואשמח לקבל עליה מענה הלכתי. ידוע שאין יום הכיפורים מכפר על עברות שבין אדם לחברו. רציתי לדעת. א. האם גם עברות שבין אדם למקום לא מתכפר ביום כיפור? ב. האם צריך לפרט הפגיעה שפגעתי גם שידוע לי שעצם הפירוט תגרום צער רב לנפגע??. תודה לרב.
התשובה
פשטות לשון הרמב"ם תשובה פרק ב הלכה ט והשו"ע בסי' תרו, שעל עבירות אלו שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. אולם בתוס' יום טוב בסוף יומא כתב, שכאשר אדם אינו מרצה את חברו, גם עבירות שבין אדם למקום לא מתכפרות לו, וזאת על פי הפסוק "והתודו את עוונם ואת עוון אבותם במעלם אשר מעלו בי", כלומר שיש קטיגוריה על אדם שהוא בא ומתוודה רק על בין אדם למקום ולא אכפת לו ממה שחטא כנגד חברו, וכן הובא בכף החיים סי' תרו ס"ק ג, וראה תוספת יום הכיפורים יומא פה ב שצידד שנחלקו בכך התנאים. כמובן אם עשה כל שיכול וכל שהובא בשו"ע כדי לפייס את חברו וחברו אינו מוחל, אינו בכלל דין זה. וכך גם אם אינו מוחל לו אבל עשה את כל המוטל עליו כדי שיסלח, ואני מעתיק מדברי השולחן ערוך (או"ח סי' תרו,ב) בענין סדר זה: עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו; אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו; ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלשה אנשים, ואם אינו מתפייס בשלשה פעמים אינו זקוק לו. (מיהו יאמר אח"כ לפני י' שבקש ממנו מחילה) (מרדכי דיומא ומהרי"ל); ואם הוא רבו, צריך לילך לו כמה פעמים עד שיתפייס. הגה: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול (מהרי"ל), אם לא שמכוון לטובת המבקש מחילה (גמרא דיומא); ואם הוציא עליו שם רע, אינו צריך למחול לו. (מרדכי וסמ"ג והגה"מ פ"ב מהלכות תשובה ומהרי"ו). סעיף ב' -אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו, (ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור מרדכי דיומא). לא די לבקש פעם אחת, אלא לפי הסדר המבואר. בנוגע לשאלה השנייה... אין לספר דבר שגורם צער לשומע, כאשר המטרה היא שימחל, כך הורה רבי ישראל סלנטר, ובאופן זה יש לצפות לכפרה גם בלי מחילתו עם הרבה חזרה בתשובה. שנה טובה ומבורכת.