האם יש בישולי גויים בביצה?

התשובה

בגמרא מבואר שביצה שנצלית על ידי גוי אסורה, ומכאן שבביצה שייך איסור בישולי גויים. הטעם הוא שביצה אינה נאכלת בדרך הרגילה כשהיא חיה, והיא נחשבת מאכל הראוי לאכילה גם לפני אנשים חשובים. אף שיש דיון בגמרא אם האיסור נאמר בביצה שנצלית באש או בביצה שנצלית מחום הקרקע, מכל מקום עצם הדין ברור: כשגוי הוא שמבשל או צולה את הביצה, יש בה איסור בישולי גויים. אם ישראל התחיל את הבישול והביא את המאכל לשיעור שכבר ראוי לאכילה, ואחר כך הגוי רק גמר את הבישול, יש מקום להתיר. אבל אם עיקר הבישול נעשה על ידי הגוי, אין מועיל שישראל יתערב אחר כך בסוף הבישול. הלכה למעשה: ביצה שבישל או צלה גוי אסורה משום בישולי גויים. אם יהודי התחיל את הבישול באופן שכבר נחשב בישול המועיל, והגוי רק סיים, יש מקום להתיר. מקורות שהובאו בסימן: גמרא עבודה זרה; רש"י; תוספות; ריטב"א; רמב"ם; מגיד משנה; רבי יהונתן; פרי חדש; פרי תואר; זרע אמת; שבט הלוי; משפטי עוזיאל. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ רב-רג