פקודת קנייה למניה בערב שבת

התשובה

שלום וברכה. נראה לדון בדבר מכמה צדדים: מצד שביתת כלים, מצד אמירה לנכרי, מצד שכר שבת, ומצד שותפות בחילול שבת, ונבאר הדברים בזה אחר זה. ראשית מצד עצם הפעולה שנעשית בשבת מאליה — הנה פסק מרן בשולחן ערוך (או״ח סימן רנ״ב סעיף א׳) שמותר לכוון מערב שבת דבר שיעשה מלאכה בשבת מאליו, מפני שאין אדם מצווה על שביתת כליו. ולפי יסוד זה פשוט לכאורה שכל פעולה הנקבעת מערב שבת ומבוצעת מאליה על ידי מערכת — אינה בכלל עשיית מלאכה בשבת מצד האדם, שהרי אינו עושה כלום בשבת עצמה. ועל דרך זו כתבו פוסקי זמננו לגבי מסחר בבורסה, שפקודות הניתנות בערב שבת ונעשות באופן אוטומטי — דינן כהכנת כלים לפעילות הנעשית מאליה בשבת, ואין בזה איסור מצד שביתת כלים. אלא שיש לדון מצד איסור אמירה לנכרי, שהרי מבואר בשולחן ערוך (או״ח סימן רמ״ה סעיף ד׳) שאף שמותר ליתן ממון לנכרי להתעסק בו, מכל מקום אינו מותר אלא כשאין הישראל אומר לנכרי להתעסק בשבת, אלא הנכרי עושה זאת מעצמו לתועלתו. וכן כתב המשנה ברורה שם (ס״ק י״ח) דההיתר הוא דווקא כשאין ציווי מפורש שיעשה זאת בשבת. ולפי זה יש לומר שבנדון דידן אין כאן אמירה לנכרי, כיון שהמסחר מתבצע במערכת מרכזית, והסוחרים או הברוקרים פועלים לתועלתם ולא בשליחותו של הישראל — אין כאן שליחות כלל, ואין זה נחשב שהוא מצווה אותם לעשות מלאכה עבורו בשבת, אלא הם עושים מדעת עצמם כדי להרוויח. ועוד יש לחזק את ההיתר מצד זמן הביצוע, שכבר כתבו האחרונים (שו״ת חלקת יעקב ח״ג סימן קו, שו״ת בצל החכמה ח״ג סימן קכה) שאיסור שבת תלוי בזמן של עושה המלאכה, ואם בעת עשיית הפעולה במקום אחד הוא עדיין יום חול — אין בזה איסור כלל. ולכן כאשר הביצוע נעשה בבורסה בחו״ל בזמן ששם עדיין יום חול, כתבו שאין בזה שום חשש, כי “אף אחד לא חילל את השבת”. אמנם עדיין יש לדון מצד שכר שבת, האם הרווח שנוצר בשבת נאסר. והנה פסק מרן (או״ח סימן ש״ו סעיף ד׳) ששכר שבת אסור אלא אם כן הוא בא בהבלעה יחד עם ימי חול. ולעניין מסחר בבורסה כתבו הפוסקים שהרווחים אינם מוגדרים כשכר יום שבת בלבד, אלא הם מחושבים לפי תקופות מסחר הכוללות גם ימי חול, ונחשבים כהבלעה, ולכן מותר ליהנות מהם ואין בהם משום שכר שבת. וכן העלו אחרונים כמו שו״ת אגרות משה (או״ח ח״ד סימן נ״ט) ושו״ת מנחת יצחק (ח״ט סימן נ״ט), דכל כהאי גוונא הרווח אינו נאסר. עוד יש לדון מצד עצם ההשקעה במניות של חברה הפועלת בשבת — האם יש בזה שותפות בחילול שבת. הנה מבואר בפוסקים שכאשר מדובר בחברה המנוהלת על ידי גויים, אין בעיה להשקיע בה, שהרי הגויים עושים את המלאכה לעצמם, וכך נפסק על פי שו״ע או״ח סימן רמ״ה סעיף ד׳, שמותר ליתן מעות לנכרי שיתעסק בהם אף שעושה מלאכה בשבת. וכן דעת הגאונים הרב משה פינשטיין, והרב ש"ז אוירבך, והרב אלישיב זצ"ל שבעלי מניות קטנים לא נחשב לבעלות. אולם כאשר החברה היא בבעלות יהודים או שרוב פעולתה נעשית על ידי יהודים מחללי שבת — יש לדון שיש בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה או שותפות בחילול שבת, ויש מהפוסקים שכתבו להחמיר בזה ולא להשקיע במניות כאלו, כמבואר בדברי האחרונים שהובאו בפוסקי זמננו. ולעניין שיטת פוסקי ספרד — הנה אף שאין תשובה מפורשת למקרה המדויק של מסחר אלקטרוני, מכל מקום מתוך שיטת מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל מבואר בכמה מקומות שנטה להקל בכל מקום שיש בו הכנה מערב שבת ואין מעשה בשבת עצמה, על יסוד שו״ע סימן רנ״ב. וכן דרך בנו הגאון הרב דוד יוסף והגאון הרב יצחק יוסף שליט״א לפסוק כהיתר בדברים הנעשים אוטומטית ללא פעולה בשבת, ובפרט כאשר אין אמירה לנכרי מפורשת. ואף הובא בשם ילקוט יוסף (ח״ב עמ׳ 130 , וכן ילקוט יוסף שבת א' עמוד לז) שיש להקל בהחזקת מניות אף כשיש פעילות בשבת, כאשר אין למשקיע שליטה ואין הוא גורם ישירות למעשה האסור. ועל כן מכל האמור יוצא, דמעיקר הדין מותר לתת פקודת קנייה בערב שבת אף אם יש אפשרות שתתבצע בשבת, בתנאים אלו: שלא יעשה שום פעולה בשבת עצמה, ושלא יכוון את הפקודה דווקא לשבת אלא באופן כללי, ושתהיה הפעולה אוטומטית ללא התערבות אדם, ושעדיף שתהיה ההשקעה בחברות של גויים ולא בחברות יהודיות מחללות שבת. אבל אם נותן הוראה המכוונת דווקא לביצוע בשבת, או עושה פעולה בשבת עצמה, או משתתף בפועל במסחר — בזה יש לאסור בוודאי. אמנם חשוב לציין שעפ"י שעיקר הדין להתיר זאת, בכל אופן היתר זה אינו "מהדרין". ברכה והצלחה.