האם אומרים ספק ספיקא נגד פסק מרן השולחן ערוך?
השאלה
כאשר מרן השולחן ערוך פסק לאסור, האם אפשר להקל על ידי צירוף שני ספקות, או שאין אומרים ספק ספיקא נגד מרן?
התשובה
יש מחלוקת גדולה באחרונים האם אומרים ספק ספיקא נגד מרן. יש שכתבו שאין לצרף ספקות להקל במקום שמרן הכריע לאיסור, מפני שקיבלנו את הוראותיו. לעומתם רבים כתבו שכאשר יש שני ספקות אמיתיים בדין, אפשר לצרפם גם במקום שמרן פסק לאיסור, מפני שאין כאן דחייה ישירה של פסק מרן אלא בירור שהמקרה המסוים אינו ודאי בכלל האיסור. עם זאת, לא כל צירוף נקרא ספק ספיקא. צריך ששני הספקות יהיו ממשיים, שיש להם בסיס בפוסקים, ושכל ספק יהיה ראוי להצטרף להיתר. אם אחד הספקות חלש מאוד, או שאינו נחשב ספק אמיתי, אין לבנות עליו היתר. לכן במקום צורך אפשר לצרף ספק ספיקא גם כנגד מרן, כאשר שני הספקות חזקים. אבל אין להפוך זאת לדרך רגילה להקל בכל מקום, ובפרט לא בכשרות ציבורית ומהודרת. הלכה למעשה: ספק ספיקא מבוסס יכול להצטרף להיתר גם במקום שמרן פסק לאיסור, אך רק כאשר שני הספקות אמיתיים וחזקים. אין לסמוך על צירופים חלשים או מלאכותיים. מקורות שהובאו בסימן: חקרי לב; מהדורא בתרא; רב פעלים; בית יוסף; ברכות שמים; החיד"א; מחזיק ברכה; בן איש חי; שו"ת בעלי חיים; שו"ת חזון עובדיה; סופרים ובעלי הוראה בדין ספק ספיקא. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ רכה-רכז