האם עובד זר שמבשל לקשיש מוגבל אוסר משום בישולי גויים?

התשובה

מעיקר דין בישולי גויים יש להיזהר גם כאשר הגוי מבשל בבית ישראל, וגם כאשר הוא עובד בשכר. לכן הדרך הנכונה היא שיהודי ידליק את האש או יניח את המאכל על האש באופן המועיל, וכך לא ייכנסו לספק. אולם במקרה של קשיש או מוגבל, יש כמה צדדים לצרף להקל בשעת הצורך. העובד הזר אינו מבשל מתוך קירוב וחיבה אלא משום עבודתו ושכרו; הבישול נעשה בבית ישראל; ובדרך כלל אין כאן הזמנה לסעודה חברתית אלא טיפול וסיוע. נוסף לכך, יש פוסקים שהקלו בעבדים ושפחות או בעובדים קבועים בבית, ויש שצירפו זאת כשיש עוד צדדי היתר. לכן אין להתיר זאת כהנהגה רגילה כאשר אפשר שיהודי יעשה פעולה בבישול. אבל כאשר מדובר באדם מוגבל שאין לו אפשרות מעשית אחרת, ובפרט אם יהודי מדליק את האש או עושה פעולה כלשהי בבישול, יש מקום לסמוך על הצירופים ולהקל. הלכה למעשה: לכתחילה יש לדאוג שיהודי ידליק את האש או יניח את המאכל לבישול. בקשיש מוגבל או אדם הזקוק לעובד זר, כשאין אפשרות אחרת, יש מקום להקל בצירוף הצדדים הנזכרים, במיוחד כשהבישול נעשה בבית ישראל והעובד הוא שכיר קבוע. מקורות שהובאו בסימן: רשב"א; אורחות חיים; רמ"א; ש"ך; ערוך השולחן; כף החיים; רב פעלים; לבוש; פרי חדש; בן איש חי; דברי הפוסקים בדין שפחות, עובדים שכירים ובישול בבית ישראל. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ רלו-רלח