מצא בביתו כלים ישנים ואינו זוכר אם הוטבלו, מה הדין?

התשובה

כאשר יש ספק אם הכלים הוטבלו, יש לחלק בין סוגי הכלים. בכלי מתכת, שלדעת הרבה פוסקים חיובם מן התורה, יש להחמיר ולהטבילם. אבל מאחר שמדובר בספק אם כבר הוטבלו, אין לברך על הטבילה. בכלי זכוכית, שחיובם מדרבנן, יש יותר מקום להקל במקום הצורך, אבל למעשה גם בהם נכון להטביל בלי ברכה אם הדבר אפשרי. אם מדובר בכלים שקשה מאוד להטבילם, ויש צדדים חזקים לומר שכבר הוטבלו, יש מקום לדון להקל. אם מדובר בכלים שמסתבר שנקנו בעבר על ידי אדם המקפיד על טבילת כלים, או שהיו בשימוש בבית שמקפידים בו על כך, הדבר מצטרף להקל. אבל כאשר אין ידיעה ברורה, הדרך הפשוטה היא להטביל בלי ברכה. הלכה למעשה: כלים ישנים שספק אם הוטבלו יש להטביל בלי ברכה. בכלי מתכת יש להחמיר יותר; בכלי זכוכית יש מקום להקל במקום צורך, אך נכון להטבילם בלי ברכה כשאפשר. מקורות שהובאו בסימן: פרי מגדים; כף החיים; שו"ת שבט הלוי; שו"ת מנחת יצחק; יביע אומר; הליכות עולם; דרכי תשובה; דברי הפוסקים בדין ספק טבילת כלים. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ ער-ערב