מה עושים כשאני יודע שצריך להשתנות, אבל אין לי כוח
השאלה
כבוד הרב, יש לי שאלה שקצת לא נעים לשאול. אני יודע שיש לי מידות לא מתוקנות. אני יודע שיש דברים שאני צריך לשייף בעצמי. אבל האמת היא שלא תמיד יש לי כוח להתחיל. לפעמים אפילו עצם המחשבה על שינוי מעייפת אותי. מה עושים כשאדם מבין שהוא צריך לעבוד, אבל לא מוצא בתוכו רצון וכוח?
התשובה
שלום וברכה ידידי. זו שאלה אמיתית מאוד, כי לא כל אדם שמבין שהוא צריך שינוי כבר מסוגל מיד להתחיל לעבוד. לפעמים אומרים לאדם: תתחיל לשייף את עצמך. אבל הוא שואל בשקט: ומה אם אין לי כוח להתחיל לשייף? בדור שלנו התרגלנו לרצות תוצאות בלי עמל. אבל עבודת המידות אינה מתחילה רק בהבנה שצריך להשתנות, אלא גם בשאלה כמה אני באמת רוצה את השינוי. אדם יכול לדעת שהמצב שלו אינו טוב, ובכל זאת להישאר במקומו, מפני שהרצון עוד לא נעשה עמוק מספיק. לכן לפני שמתחילים לדבר על עבודה גדולה, צריך לעצור ולברר את הרצון. כמה אני מוכן להשקיע בשביל בית טוב יותר, בשביל נפש מתוקנת יותר, בשביל חיים שיש בהם אמת? כשאדם מגלה שהדבר יקר לו באמת, גם הכוחות מתחילים להתעורר. ה׳ ייתן לך כוח להתחיל גם בצעד קטן, ושתזכה לא להתייאש מזה שהלב צריך זמן עד שהוא מתעורר. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 45-49