איך מחנכים מתוך אחריות ולא מתוך אשמה

התשובה

שלום וברכה ידידי. אשמה יכולה לשתק, אבל אחריות יכולה לבנות. יש הבדל גדול ביניהן. אשמה אומרת לאדם: אתה מקולקל, הכול בגללך, אין לך תקנה. אחריות אומרת: יש כאן משהו שצריך לראות, ללמוד ולתקן. בחינוך אין הורה מושלם. יש טעויות, החמצות, מילים שנאמרו לא נכון, תגובות שבאו מתוך עייפות או פחד. אבל אם ההורה נשאר רק באשמה, הוא אינו עוזר לילד ואינו עוזר לעצמו. הוא צריך להפוך את הכאב לתשובה ולתיקון. כמו בעבודת הנפש, אין המטרה לחפש אשמים אלא להבין מה מעכב ריפוי ומה צריך להשתנות. כאשר ההורה לוקח אחריות מתוך אמונה, הוא יכול לבקש סליחה, לשנות תגובה, לבנות אמון מחדש. זו אחריות שמחיה. ה׳ ייתן לך לב נקי מאשמה משתקת, ולב מלא אחריות טובה שמתקנת ומקרבת. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 173-177, 184-188