כעס יכול להתחיל ממשפט קטן, מבט, איחור, חוסר הבנה, ופתאום הכול מתלקח

התשובה

ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. אני מבין היטב את המקום שממנו השאלה באה. לפעמים השכל כבר שמע, אבל הלב עדיין מחכה שידברו איתו. כוח האש הוא הכוח המכלה, והדוגמה הפשוטה לכך בנפש היא הכעס. אדם כעסן מכלה ומשבר כלים בחמתו, ולכן אמרו חז"ל שהרגיל בכעס חייו אינם חיים. שורש הכעס הוא בהתנגשות עם הרצון. כאשר אדם רוצה דבר מסוים והדבר אינו מתקיים, מתעורר בו כעס. ככל שהאדם מרגיש יותר וחושיו דקים יותר, כך הוא עלול להרגיש יותר את הדבר המכעיס. כאשר הכעס מתלהט ונדלקת המדורה, גם לאחר פיוס לוקח זמן עד שהאש נכבית, ובינתיים הסובבים נכווים. לכן צריך לדעת שכעס אינו רק תגובה רגעית, אלא אש שזקוקה לתיחום ולזהירות. יהי רצון שתמצא בתוך הקושי הזה גם נקודת אור קטנה, שתלך ותגדל לאט לאט. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 50-51