כמה פעמים אפשר לשמוע שוב את הביטוי "שלום בית" בלי להרגיש שזה עוד שם יפה למצב לא יפה
השאלה
שלום לרב... אני רוצה לשאול שאלה שקצת יושבת לי על הלב. כמה פעמים אפשר לשמוע שוב את הביטוי "שלום בית" בלי להרגיש שזה עוד שם יפה למצב לא יפה? הרי אם צריך לעשות שלום, כנראה שכבר יש מלחמה. יש פצועים, יש עייפות, וכל אחד רק רוצה קצת שקט. אבל האם לזה קוראים בית? האם המטרה היא רק להוריד את הראש, לוותר קצת, להחזיר את החיילים הביתה ולחכות למלחמה הבאה? ומה עם אהבה, שלמות, קשר חי, קרוב ואמיתי?
התשובה
שלום ידידי היקר. שאלה יפה וכואבת שאלת. צריך לגשת אליה בעדינות, כי מאחורי המילים מסתתר לב שמבקש דרך ולא רק תשובה מהירה. כאן מתחילה הנקודה העמוקה: יש שלום שהוא סוג של פשרה, מצב "פרווה", לא בשרי ולא חלבי. כל אחד מוותר מעט, מוריד את הראש, מטפל בפצעים וצובר כוחות למאבק הבא. אבל יש אמת עמוקה יותר. שלום אמיתי אינו רק הפסקת אש, אלא שלמות. שלום כזה הוא אחד משמותיו של הקב"ה. הוא מתחיל קודם כל בתוך האדם עצמו, ממשיך אל הקשר עם רעייתו, ולבסוף מחבר את האדם אל הקב"ה. לכן המטרה אינה רק לסיים מריבות, אלא להוביל את האדם אל שלום שיש בו שלמות, עומק וחיים. ברכתי אליך, שהלב שלך ימצא מעט מנוחה, ושהדרך תיפתח לך בנחת ולא בכאב. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 13-14
לכל השאלות והתשובות