האם שלמותו של האיש מבטלת את הצורך בזוגיות?

התשובה

תשובה: קודם אנחנו שמחים על השאלה היפה... נבהיר את הדברים. בתורה כתוב "לא טוב האדם לבדו", זאת אומרת שעיקר התיקון של האדם מושג ע"י אשתו, ולכן לא טוב להיות לבדו, כי אז אין לו יכול לתקן עצמו. אולי נמתיק בגמרא מעניינת... התלמוד מתאר שרב רחומי היה מצוי תמיד לפני רבו בישיבה, והיה רגיל לשוב לביתו בכל ערב יום הכיפורים. פעם אחת נמשך בלימודו ולא שב הביתה. היתה אשתו מצפה לו. בכל רגע אמרה: עכשיו הוא בא, עכשיו הוא בא. לא בא. חלשה דעתה, עד שירדה דמעה מעיניה. היה רב רחומי יושב על הגג. נשבר הגג מתחתיו ויצאה נשמתו (כתובות סב ע"ב). מי שיעמיק במעשה הזה אמור מיד לשאול... לא מצאו להם יום אחר להיפגש??? הרי זה יום שיש בו כמה עינויים, רוב ככל היום הגבר נמצא בתפילות וכו'... אז מה הקטע דוקא ביום הזה???!!! עפ"י זה ניתן להבין את ייחודו של ערב יום הכיפורים! בני הזוג קבעו להיפגש דווקא בזמן, שכל אחד מצוי בשיאו של חשבון הנפש. הם הבינו שהיטהרות אישית אינה יכולה להתרחש לולא המפגש ביניהם. הם זקוקים אחד לשני כדי להיטהר!!! בשיעור טענתי שדוקא משה, שעליו נאמר בכל ביתי נאמן הוא, שזיכך את גופו ונפשו בצורה מושלמת... דוקא הוא , ואך ורק הוא רשאי לפרוש מאשתו! וזו הייתה טענת ה' לאהרן ומרים. משאלתך משמע שכאילו יש כאן זלזול באשה... " הגעתי לשלמות, אז אני כבר לא צריך אותך..." מעין ניצול... אבל האמת שזה ממש לא כך, נהפוך הוא! זה מראה כמה כוח יש לאשה וכמה היא מתוקנת יותר, שלה ניתן התפקיד לסייע בתיקון הגבר. גבר שהגיע לשלמות כבר סיים את תפקידו, וממילא מסתבר שאם הוא עדיין בעולמנו אז הוא בבחינת צדיק ומדריך שלא בא לצורך עצמו. בעולם הבא (וכן בגן עדן) האדם נמצא עם אשתו. כל זה מבואר בהרחבה בשער הגלגולים -(הקדמה ח) וכן רבינו סעדיה גאון בספרו כתב שלפי שהבעל והאשה מרכיבים נשמה אחת, הרי שהשלימות של הבעל תלויה בשלימות של האשה ולהיפך, כך ששלימות הבעל והאשה ודרגת הרוחניות של שניהם נידון ונקבע כיחידה אחת בלבד. תודה ובהצלחה!