האם לומר אמת כשכולם חושבים אחרת?
השאלה
שאלה: שלום לרב.. הרב הזכיר בשיעור האחרון את אמירת חז"ל שבאחרית הימים "האמת תהיה נעדרת", ואת שני הפירושים שרש"י מביא. אבל אני שואל (אם אפשר)... היום כשאתה אומר את האמת אתה הוא המוזר, אתה הוא השונה, מסתכלים עליך כמו משוגע. לא עדיף יותר לשתוק?! לכאורה למה צריך להגיד את האמת, הרי אף אחד לא באמת שומע, אנחנו בטלים ברוב!
התשובה
תשובה: שאלה יפה וכואבת שאלת. אנחנו תמיד צריכים לדבוק באמת, כי זו האמת ועליה אנחנו מצווים. האמת היא רק דרכה של תורה, ללא חידושים והמצאות מודרניים. וזה שהבחוץ מלא ברוחות וסערות וחדשים לבקרים קמים כל מיני חידושים שלא שמענו עליהם לעולם וכל העולם נסחף אחריהם זה לא אומר שהצדק והאמת איתם, זה פשוט אומר שהם משלמים סכום יפה לשיווק. אז רייטינג ופרסום הם לא קנה מידה לאמת, לצערי. בכל אופן מה שטענת שאנחנו בטלים ברוב... זה לא נכון. גם בהלכות תערובות ישנו כלל... דבר "המעמיד" לא בטל אפילו באלף. אנשי אמת הם עמודי העולם, ועליהם העולם מתקיים, ממילא לא משנה כמה מעט הם יהיו הם לעולם לא בטלים, ואנחנו צריכים להביט בהם ובמידותם ולדבוק בהם ובתורתם, ולא לתת לעולם = להעלם להשפיע עלינו. ואכן זה ניסיון... אכתוב לך חידוש תורה בעניין זה לתוספת הבנה... באחד הימים הורה ריש לקיש: "נשיא שחטא מלקין אותו!" כשהגיעה השמועה לרבי יהודה הנשיא הוא שלח את משמשיו לאסור את ריש לקיש על פגיעתו בכבוד הנשיאות. שמע זאת ריש לקיש וברח אל העיר מגדל. למחרת, כשנתוועד רבי יהודה הנשיא עם רבי יוחנן בבית המדרש, ביקש הנשיא מרבי יוחנן לומר דברי תורה. התחיל רבי יוחנן מוחה כפיים ביד אחת. אמר לו הנשיא וכי ביד אחת מוחאים כפיים?" השיבו רבי יוחנן: "וכי אני לבדי בלי ריש לקיש אוכל לדרוש?" באותה שעה הבטיחו הנשיא לצאת בכבודו ובעצמו לקראת ריש לקיש. כשהגיע אליו הנשיא קיבל ריש לקיש את פניו ברוב כבוד ואמר לו: "דומה אתה לבוראך, כשהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים הוא לא שלח שליח ולא מלאך אלא הוא בכבודו ובעצמו, כך אתה באת בעצמך אליי". שאלו רבי יהודה הנשיא: "מה ראית להורות את ההוראה המשפילה כל-כך את כבוד הנשיאות?" השיבו ריש לקיש: "אתם סבורים שמפני היראה אימנע מלהורות את תורת ה'?!" (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ." (ויקרא יט', טו') התורה מצווה את השופטים לא להטות את אמת המשפט בגלל שהאדם העומד מולם הוא עני או עשיר. לעיתים אף אנו כשופטים, שופטים את מעשינו – האם לעשות אותם או לא… מה מונע אותנו? הסביבה. לעיתים אנו מפחדים לומר את האמת, להתנהג עם האמת שלנו מהפחד מה יאמרו, מכבוד האדם העומד מולנו. מלמד אותנו ריש לקיש – אל תהדר פני גדול – וכי מפני כבוד המקום אימנע מלומר את האמת? וכי מפני הסביבה נימנע מלומר את האמת שלנו? נימנע מלפרסם את שמו יתברך? נימנע מברכות ועשיית מצוות? וודאי שלו! נהפוך הוא – דווקא מול כולם נראה את האמת, נאמין ונפרסם את האמת שלנו, נחזק אותה ואולי גם את סובבנו. נזכור תמיד! אנו מיצגים את מלך העולם, שווה לנו לפרסם את המלך, אין אדם שלא היה רוצה להיות שלוחו של מלך, ואנו, שלוחיו של מלך העולם! נפרסם את שמו בעולם, לא נתבייש, לא נסתיר את זהותנו, ונזכה שאף אותנו בורא עולם יפרסם, יעלה, ויאיר את חיינו… בהצלחה יקירי.
לכל השאלות והתשובות