לפעמים ההערה נכונה, המילים יחסית טובות, אבל התזמון הורס הכול
השאלה
שלום לרב... אני רוצה לשאול שאלה שקצת יושבת לי על הלב. לפעמים ההערה נכונה, המילים יחסית טובות, אבל התזמון הורס הכול. בן הזוג עייף, רעב, עמוס או בדיוק נכנס הביתה. האם יש טעם לדבר כשהכלי מלא ואין בו מקום לקבל עוד דבר?
התשובה
שלום ידידי היקר. שאלה יפה וכואבת שאלת. צריך לגשת אליה בעדינות, כי מאחורי המילים מסתתר לב שמבקש דרך ולא רק תשובה מהירה. ביקורת טובה צריכה כלי מקבל. אם הכלי עמוס בעייפות, רעב, מתח רגשי או עומס גופני, אין לו יכולת לקבל תכולה נוספת. לכן יש להיזהר במיוחד לא להעיר סמוך לכניסת בן הזוג הביתה. רגע הכניסה אמור להיות פתח לשקט, מקום מפלט מן הסערה שבחוץ. גם אם מי שנמצא בבית כבר מותש ומצפה לעזרה, נכון יותר להמתין כמה רגעים ואז לבקש. הדבר נכון גם לפני יציאה מהבית. ביקורת לפני יציאה עלולה ללוות את האדם כל היום, ליצור תחושה רעה ולגרום לו לא לרצות לחזור הביתה. ברכתי אליך, שהלב שלך ימצא מעט מנוחה, ושהדרך תיפתח לך בנחת ולא בכאב. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 129-130
לכל השאלות והתשובות