איך לומדים הלכה כשקשה להבין ולזכור?

התשובה

תשובה: שאלה יפה יקירי. אני ממש מבין אותך, זה לא פשוט וקל שאתה מנסה ללמוד ולא מבין או שוכח. אני מאמין שזה ממש מתסכל. ותדע שעל כל התאמצות שלך יש לך שכר כפול ומכופל של לפום צערא אגרא. והתורה שלך שווה המון בשמיים. בכל אופן אנסה לתת עצה מעשית. ההצעה הראשונה שלי היא שתבוא לשיעורי תורה מרב שמסביר את ההלכות בצורה פשוטה וברורה, אולי דרך שיעור מרתק אתה תזכור את החומר. אולי הקריאה מספר קשה לך והלימוד בע"פ יהיה יותר קל. בכל אופן תדע יקירי, שאם בורא עולם ציוה אותנו לדעת הלכות בסיסיות, סימן שאנחנו יכולים לדעת. אתה יהודי ויש לך נשמה אדירה וודאי שהיא מסוגלת. אלא כנראה שבמקרה שלך צריך מעט להתאמץ יותר בהתחלה ואז החומה תיבקע ואתה תתחיל לקלוט להבין ולזכור. אל תתייאש. אני רוצה לשתף אותך במעשה שנדמה לי שלא הרבה מודעים אליו... סיפר גאב"ד פוניבז' זצ"ל באחד השנים בדרשתו ב'ירחי כלה' בישיבתו הקדושה. בימי חורפו למד הפוניבז'ר ב'מיר' שבגולה, שם קבע באחד מהזמנים ללמוד חברותא משותפת עם בחור חשוב מאד – צעיר ממנו, אך מתמיד עצום העוסק בתורה מתוך חשקות עצומה עד מאד, אך לדאבון לב הכיר הפוניבז'ר כי 'מקח טעות' יש כאן, מאחר שהחברותא אכן היה מתמיד נפלא לשם ולתפארת, לאידך גיסא כישרונותיו לא היו נדמים כלל לראש עילוי כשל הפוניבז'ר, כשהפוניבז'ר כבר התעמק ב'ראשונים' וכו' היה החברותא עדיין עסוק עם הגמרא ופירש"י ותוס'. הפוניבז'ר חשב רבות כדת מה לעשות – כי מצד אחד מדובר היה בבחור משכמו ולמעלה – מתמיד נפלא ובעל רצון וחשק עצום, לאידך גיסא היה נראה בעליל כי אין ה'זיווג' עולה יפה, בלית ברירה החליט הפוניבז'ר על התפרדות החבילה. ביום שישי הודיע הפוניבז'ר לחברותא כי הוא מאד מעריך ומחשיב אותו, אבל לתועלת שני הצדדים נראה שעדיף שמיום ראשון והלאה יפנה כל אחד מהם לדרכו והכל יבוא על מקומו בשלום. ומספר הפוניבז'ר, בליל שבת קודש אחר סעודת 'חקל תפוחין קדישין' (כך נקראת סעודת ליל שבת בזוה"ק) פניתי לבית המדרש וישבתי עצמי ללמוד, משכבו ה 'פנסים' (האור והנרות) עליתי ל 'עזרת נשים' – שם עדיין רצדה האש במנורות, תוך כדי הלימוד הנני שומע קול בכי בוקע ועולה מבית המדרש, בכי קורע לב ומטלטל כל השומע אותו, מהחלון הבחנתי ש'ארון הקודש' פתוח ומולו עומד בחור הבוכה ומיילל על מצבו... ירדתי לביהמ"ד והתקרבתי לצד ארון הקודש כשהנני מהלך על קצות האצבעות, אז שמעתי ברור את 'תפילת הנער' הבוכה מעמקי לבבו ומבקש מהקב "ה בדמעות שליש, אנא ה' הושיעה נא, זכיתי בחברותא טובה ומוצלחת, אלא שמחמת שינוי ה'כשרונות' כלומר חולשת כישרונותיי הודיע שהוא עוזב אותי, מה יעלה בגורלי, רבוש"ע עשה עמדי חסד ותן בלבו להסכים לשוב ללמוד עמדי… עוד 'נסיון' אחד. וכן הוה, כמובן שאחר שמיעת תפילות זכות ונקיות כגון דא, בכיות וזעקות היוצאים מן הלב, על כן מעצמו פנה אליו הפוניבז'ר ביום ראשון בשבת ואמר לו, התבוננתי במה שהיה עמנו, חשבתי דרכי והחלטתי לנסות לעוד' תקופה נוספת' (ולא סיפר לו שהוא היה 'שומע תפילה'), ומסיים הפוניבז'ר – תקופה זו נמשכה עפ"י שנים רבות. וסיים הפוניבז'ר, לא אוכל להגיד ולספר מה שמו של אותו בחור, אבל זאת אגידה, כי הלה נעשה ל'גדול הדור' ממש, וגם אני בטרם אגש לתת שיעור לבני הישיבה לא אגש אם לא עיינתי בספרו שחיבר החברותא הנ"ל, מה יש לו לחדש על סוגייתנו. באותו שיעור ישב מי שנעשה לימים ראש ישיבה מפורסם – ה"ה הרב שמחה קוק שליט"א, אשר החליט כי הוא חייב לדעת מיהו ה'חברותא', על כן ליוה את ראש הישיבה – הפוניבז'ר, עד פתח ביתו מבחוץ, ומשנפתחה הדלת העמיד רבי שמחה את רגלו בין משקוף לדלת, והודיע מפורשות, רה "י לא יכנס הנה בלתי אם גילה את אזניי מי הוא ואיזהו אותה חברותא טמירה ונעלמת, בלית ברירה גילה הפוניבז'ר את ה'סוד'. הגאון רבי שמחה הנ"ל סיפר זאת באמצע שיעור, ובין משתתפי השיעור היה הגאון רבי יהודה שטיינהויז, שהחליט לעשות כמעשה רבו, ליוה את הרב שמחה עד פתח ביתו, שם הכניס רגלו בין משקוף לדלת, והודיעו 'כאשר עשה כן ייעשה לו' – יגלה לן מר מי היה אותה חברותא, ומשם יצא הסוד לכל באי עולם – ה"ה הגאון האדיר רבי אלחנן ווסרמן זי"ע שאיר את עיני כל ישראל בתורתו... אז יקירי... באמת שאדם מגיע לעולם עם סך כישרון מסוים, עם נתוני פתיחה. אבל אלו רק נתוני פתיחה... ולא סיום. הכל יכול להשתנות ולהתהפך. שמענו וראינו הרבה "עילויים" וגאונים שלא יצא מהם משהו מיוחד כי לא היו מתמידים ולא ידעו כיצד לנצל את המתנות שקיבלו, מנגד כמו במעשה זה, שמענו רבות אותם גדולי ישראל שנעשו כך משום שהתפללו בכל עת למי שהחכמה שלו. בקיצור, הכל תלוי בך ובעומק תפילתך. אתה תתפלל והקב"ה יושיע, זה בדוק ומנוסה, אם רק תרצה באמת. בהצלחה רבה.