יש רגעים שבהם אדם כבר מרגיש בפנים שאולי הוא לא צדק

התשובה

שלום וברכה, יקירי. השאלה שלך חשובה, כי היא מחזירה אותנו מן החוץ אל הפנים. לא תמיד הבעיה היא מה שרואים ראשון, אלא מה שמתחולל מתחת לפני השטח. יסוד האש שואף תמיד לעלות. לכן כאשר האש מופיעה בצורה של גאווה, האדם מרגיש את עצמו עליון. הדרך שבה הוא מרים את עצמו היא על ידי הורדת אחרים. לפעמים זה לא נעשה בכוח או בדיבור גלוי, אלא במחשבה: הוא רואה מעלה אצל השני ומיד מחפש בו חיסרון אחר, כדי שלא יצטרך להרגיש שהשני באמת מעליו באותה נקודה. בזוגיות הדבר בולט במיוחד. כאשר אדם כזה שומע דעה אחרת משלו, קשה לו לקבל שמישהו חולק עליו. אם יודה שהשני צדק, נדמה לו כאילו השני חכם ממנו, ואת זה הוא מתקשה לשאת. אפילו לומר שגם דעת השני נכונה קשה לו, מפני שאצלו הודאה בטעות נתפסת כירידה. אבל אפשר להפוך את הכוח עצמו לתיקון. הודאה בטעות היא מעלה גדולה, כפי שאנו נקראים יהודים על שם יהודה שאמר על תמר “צדקה ממני”. אם האדם יראה בהודאה בטעות עלייה במידות ולא השפלה, הוא יוכל להשתמש בכוח האש שבו דווקא כדי להתעלות. אני מברך אותך שתזכה לדבר מתוך לב פתוח, ולהישמע גם במקום שבו פעם היה קשה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 53-54