מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
לבדו

יש אנשים שנראים מבחוץ מלאי חיים

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

כבוד הרב, אני מרגיש שיש פער בין מה שאני יודע שצריך להיות לבין מה שקורה בפועל. יש אנשים שנראים מבחוץ מלאי חיים. רעש, תנועה, אנשים סביבם, הופעה שלמה. אבל כשמתבוננים רגע, מתגלה שאולי אין להם באמת יעד. הם נוסעים כדי לא לעצור, ממלאים את השקט באנשים ובחוויות, העיקר שלא ירגישו לבד. האם יכול להיות שגם אני שורף את הדלק של החיים בלי לדעת לאן אני נוסע?

התשובה

שלום וברכה, יקירי. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. ישנו משל על צעיר שקיבל מאביו רכב ספורט. הוא נוסע עם חלון פתוח, מוזיקה רועשת והופעה שלמה. שוב ושוב הוא מסתובב באותו מקום, בכל פעם עם אדם אחר לצידו. בסוף מתברר שאין לו יעד. הוא נוסע כדי להעביר את הזמן, מעלה אנשים לרכב כדי שלא יהיה לבדו, אבל בתוך לבו נשאר בודד. כך גם האדם. הוא קיבל מאבא שבשמים "רכב ספורט", גוף מלא כוחות. הוא נוסע בעולם, אך אם אין לו יעד, הוא מסתובב לשווא. הוא פותח חלון, מגביר את המוזיקה, מראה לכולם כמה הוא מאושר, מכניס אנשים מזדמנים לחייו, ועדיין בפנים נשאר לבד. ההבדל הוא שבמשל הרכב היה עם דלקן, ואילו בנמשל האדם שורף את הדלק של החיים. יהי רצון שתזכה לנשום עמוק יותר, לסלוח מעט יותר, ולשמוח שוב בדברים הפשוטים. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 28