איך הרגש מצליח לשכנע אותי שהוא השכל
השאלה
כבוד הרב, יש לי בעיה שאני מגלה שוב ושוב. כשאני בתוך רגש חזק, אני בטוח שאני חושב הכי ישר בעולם. רק אחר כך אני מבין שהרגש סובב אותי ושכנע אותי לקרוא למציאות בשם אחר. איך אפשר לזהות מתי הרגש מתחפש לשכל?
התשובה
ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. הרגש יכול לשטות בשכל בקלות גדולה. אדם יכול להיות במצב מסוים, ובגלל התחושה הפנימית שלו הוא מפרש את כל המציאות לפי אותה תחושה. המשל על הקבצן שהפך למלך מחדד זאת. כאשר הוא מתעורר בארמון, הוא אינו יודע אם המלכות היא חלום או שהקבצנות הייתה חלום. הוא מנסה להבין את המציאות לפי מה שהוא מרגיש באותו רגע. כך גם אדם עלול לומר לעצמו: אם אני מרגיש כך, סימן שזו האמת. אבל הרגש אינו תמיד עד נאמן. לפעמים הוא מביא ראיות, מסדר הסברים, מצדיק מעשים, ואפילו קורא לעצמו שכל. לכן האדם צריך ענווה. לעצור, לבדוק, לפתוח ספרים, לשאול, להכניס דעת רחבה יותר מן התחושה הרגעית. לא לבטל את הרגש, אבל גם לא לתת לו לשבת לבדו על כס המשפט. ה׳ ישלח לך בהירות בתוך סערת הרגש, ותזכה לשכל נקי שמקשיב ללב בלי להשתעבד אליו. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 110-113