מדוע יש צדיקים המבקשים לדחות את הגאולה?

התשובה

תשובה: שלום וברכה יקירי... שאלת שאלה מאוד קשה. אין לי השגה במלחמת הצדיקים למעלה בשמיים במידה וישנה... בכל אופן אני מבין לגמרי ואני יכול גם לנסות להסביר לך קצת למרות שזה לא בדיוק דומה... יש לנו כרגע שבויים בעזה... ואנחנו לא יכולים לוותר על אף אחד... איך אפשר לוותר על יהודי, להשאיר אותו באבדון? זוהי בדיוק מלחמת הצדיקים... אין הם רוצים לוותר על שום יהודי שנמצא בשבי היצר... בשבי הרוחני האדיר הזה. ואכן אנחנו עדים לצורה שונה בה אנשים תופסים את המציאות... ישנם המון שמתחזקים... זה כל כך מרגש לראות את החטופים השבים קוראים תהילים, מברכים ומתפללים. המון מהם התקרבו מאוד לקב"ה, ועשו קידוש ה' גדול מאוד. אמנם לצערי ישנם כאלה שהולכים לאיבוד בתוך השואה הרוחנית... ואולי זוהי עצמה עצם הבחירה והניסיון של הדור האחרון, להתמודד עם אותו מצב... ישנם כאלה שיתחזקו ממנו, וישנם שלצערי אף יפלו. זה מזכיר לי מעשה... מספרים על איזה סטודנט איש רוח עם ראש טוב אך הוא נחל כשלונות רבים, הוא חשב אולי הוא צריך לשנות מסלול, ללמוד משהו אחר, היה מאוד מבולבל ורצה לדעת כיצד מתמודדים עם כישלונות? שלחו אותו להודו, שם אמרו לו נמצא איזה גורו זקן שיודע את סוד החיים והוא כבר ינחה אותו מה עליו לעשות. מיודענו הגיע להודו חיפש וחיפש עד אשר מצא בין שני הרים באיזו מערה חשוכה איזה גורו זקן, עם זקן ארוך וגבות עבוטות, מנותק לגמרי מהעולם החיצון. הם משוחחים ביניהם, הסטודנט שואל אותו את כל השאלות המעיקות עליו, ולבסוף הוא שואל: תאמר לי בבקשה, איך מתמודדים עם כישלון? חייך הגורו ואמר: הבט שם לאחור, מביט הסטודנט ורואה ארגז מונח לו שם בפינה. תפתח את הארגז בבקשה. הוא פותח ומוצא שם: גזר, ביצה ופולי קפה. אומר לו הגורו בבקשה תרתיח אותם במים. לאחר שרתחו אומר לו הגורו בוא ונראה מה קרה לכל אחד מהם. הגזר התרכך. הביצה נתקשתה, והפולי קפה הפיצו את ריחם אומר לו הגורו, איך מתמודדים עם כישלון? יש שלש דרכים! יש מי שהוא כמו גזר, הוא מתרכך, נשבר, לא מחזיק את עצמו ואומר עזוב זה לא בשבילי. יש מי שהוא כביצה, מתקשה, מקשה את לבו ועורפו ובא בטרוניא כלפי מי שאמר והיה העולם, עד שכבר התחלתי להיות בן אדם ולהתחזק ברוחניות, תראה איזה נפילות, איזה כשלונות עזוב זה לא בשבילי. ויש מי שהוא כפולי קפה, שמנסה להשתבח ולהפיץ ארומה, ריח נעים גם מהכישלון שבו הוא נתון, הוא מנסה ללמוד מהכישלון דברים חדשים איך להישמר שלא למעוד שוב ושוב. בחזרה לשאלתנו... גם אני חש כמוך, ואכן המון מעם ישראל פשוט אבודים בתוך גלות הדעת, אבל אולי זוהי הנקודת זכות שלנו... שאנחנו כבר באיבוד הדעת גמור, אז את מי בדיוק יש להאשים... והדברים האלו הם לא חידוש שלי, אלא דברי הקב"ה בעצמו... כמובא בילקוט שמעוני על פרשת בשלח: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם", ומיד: "וַיּוֹשַׁע השם בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה השם בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת השם וַיַּאֲמִינוּ בהשם וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". המילה "חֹמָה" כתובה ללא האות ו"ו. מדוע? חכמים מלמדים אותנו, שהמילה "חומה" כתובה ללא האות ו"ו כדי לרמז על החֵמָה והכעס שהתעוררו על בני ישראל בשעה שהם עברו בים: "והמים להם חֵמָה - שירד סמאל ואמר לפניו: ריבונו של עולם, לא עבדו ישראל עבודה זרה במצרים, ואתה עושה להם נסים? והיה משמיע קולו לשר של ים, ונתמלא עליהם חמה ובקש לטבען. מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא: שוטה שבעולם, וכי לדעתם עבדוה? והלא לא עבדוה אלא מתוך שעבוד ומתוך טרוף דעת, ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון?..." (ילקוט שמעוני, סוף רל"ד). כלומר, כשבני ישראל היו בתוך הים, ביבשה, השטן גרם לשרו של ים להתמלא כעס וקטרוג על עם ישראל, ושרו של ים ביקש שהים ישוב למצבו הרגיל ובני ישראל ייטבעו חלילה. מדוע הים התמלא כעס? משום שהוא טען שבני ישראל עבדו במצרים עבודה זרה, אז מדוע הם שונים מהמצרים שאותם כן יש להטביע? והקדוש ברוך הוא ענה לו, שבני ישראל עבדו עבודה זרה מתוך טירוף הדעת וקושי השעבוד, כך שאין לדון אותם. גם אנחנו איבדנו את דעתנו , משועבדים לכסף, חברה ומותגים... אבל כל זה מחמת קושי השיעבוד ואריכות הגלות. בכל אופן, בע"ה הקב"ה יודע יותר מכולם מתי הזמן הנכון והראוי לגאול איתנו, אנחנו תפקידנו הוא לחכות ולהאמין. בהצלחה.