התערבות כספית על אכילת דבר חריף
השאלה
שלום לכבוד הרב... אני וחברים שלי ערב אחד כשהיינו משועממים החלטנו להתערב בינינו שמי שיצליח לאכול קופסת שיפקה, יקבל 5000 ₪. איתמר, אחד מהחברים החליט שהוא הולך לבצע את זה, אבל ביקש לפני שיעבירו לידו תחילה את ה5000 ₪. אבל מיכוון שבפועל לא היה לנו באתו זמן את הסכום הזה, אחד החברים שלף את שעונו (היקר), וכן חבר נוסף הביא לו את הכרטיס אשראי שלו ומסרו את זה לאיתמר. בקיצור... איתמר הצליח לאכול ואף סיים את הקופסא. לאחר מכן התחיל להרגיש כאבי בטן והזמנו לו אמבולנס, הוא התאשפז לכמה ימים וחזר לביתו בשלום. תכף שיצא תבע את החברים שיביאו לו את הסכום הנ"ל... שני החברים טענו שזו 'אסמכתא', ולכן הם לא צריכים לשלם, כי הם לא באמת חשבו שהוא יצליח, לעומתם הוא טוען שאין כאן 'אסמכתא' כי הם הפקידו בידו שעון וכרטיס אשראי... מי צודק?
התשובה
דין אסמכתא מבואר בכמה מקומות בש"ס. וכן בחושן משפט סי' רז. עיקרו הוא שבעצם אין כאן סמיכות דעת אמיתית להקנות, ולכן לא באמת בוצע כאן קניין. ולכאורה עפ"י השולחן ערוך (בסעיף יא) כאשר האדם מפקיד את הכסף ביד האחר זה מפקיע דין אסמכתא).ובנוגע לענייננו (עכ"פ לטענת השעון שהופקד), מבואר בגמרא בקידושין (ח :) ' אמר רבא אמר רב נחמן אמר לה התקדשי לי במנה והניח לה משכון אינה מקודשת, מנה אין כאן משכון אין כאן'. ונידון זה מובא בהרחבה בחושן משפט סי' רז. ומבואר שניתנת השעון שלא הייתה בתורת גבייה אלא כמשכון אינה מוציאה מדין אסמכתא, אלא כיון שמנה אין כאן גם משכון אין כאן. בכל אופן לגבי החבר השני שהעביר לו את הכרטיס האשראי, אילו נעשה הדבר בקניין, חייב אותו חבר לעמוד בהתחייבותו ולשלם, היות ואכן נמסר לו בתורת גבייה. וכן מבואר בשו"ת חושן למעשה (ח"א תשובה כא). בהצלחה.