שוכר שנפטר באמצע תקופת השכירות
השאלה
אדם אחד שכר דירה לשנה, באמצע השנה מת השוכר ויורשיו אינם צריכים את הבית השכור מי ישלם את שכירות הדירה בחודשים שנשארו המשכיר טוען שיורשי השוכר חייבים למצוא שוכר אחר כיון שהדירה כקנויה לשוכר לשנה והתחייב עבורה שכר לכל השנה ויורשיו חייבים תחתיו והיורשים טוענים שאנן סהדי שעל אונס כזה לא עשה קנייה והרי זה כשוכר על תנאי שאם יאנס ולא ידור בה עוד יהיה פטור משכר דירה מי צודק בטענותיו? נידון זה היה אקטואלי מאוד בזמן שלאחר השביעי באוקטובר, שכן רח"ל הרבה מהנרצחים והחטופים היו כאלו ששכרו דירה, ונשאלה שאלה זאת כמה פעמים בקרב הלומדים.
התשובה
אם לא שילמו מראש לא ישלמו על הזמן שלא דר בו, ואם כבר שילמו אינו מחזיר כלום (המשכיר). ונבאר מעט. בדין זה נחלקו עמודי העולם הראב"ד והרשב"א (שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף כח) פוסקים ששוכר בית הרי הוא כקנהו ואין טענת אונס פוטרתו כשם שקונה חפץ חייב לשלם אבל המהר"ם מרוטנבורג והמרדכי (בבא מציעא פרק השוכר את האומנין רמז שמא) פוסקים שדינו כפועל, ואין חייב לשלם על הזמן שלא דר באונס. מכל מקום אם כבר שילם מראש מבואר במרדכי בשם מהר"ם שם שאין צריך המשכיר להחזיר את הכסף כיון שאומדין דעת הנותן שהתכוון לשלם אפילו אם יאנס אבל מכל מקום כתבו שם שצריך להחזיר קצת מהכסף כיון שלא דרו בבית אבל לפי הרשב"א צריך לשלם מחיר מלא אפילו על הזמן שלא דר בו ואין צריך לומר שאם שילם שאינו מחזיר כלום. גלהלכה הביא הרמ"א (סי' של"ד, א) את שתי השיטות ופוסק שאין להכריע ביניהם לפיכך אם לא שילמו מראש לא ישלמו על הזמן שלא דר בו ואם כבר שילמו אינו מחזיר כלום כיון שלראב"ד והרשב"א אין צריך להחזיר. (אמנם כל זה הוא אעפ"י הדין היבש, אמנם פשוט וברור הדבר שכל אדם בעל לב יהודי אמור להתחשב ברגשות ובמצב העדין ולנהוג לפנים משורת הדין, והקב"ה ימלא הפסדו.)