ביטול הזמנה לאחר שגורם ההפתעה נפגע

התשובה

שלום וברכה. יש לדון אם יש למנהלת זכות לחזור בה מן המקח מחמת שניטל גורם ההפתעה, כי לדבריה כל כוונתה הייתה שהמתנה תגיע בהפתעה, וכעת הדבר לא נתקיים. אלא שראשית כל יש לברר אם ניתן לראות בזה תנאי במקח. אף שברור שהמנהלת ייחסה חשיבות רבה להפתעה, בפועל לא נאמר תנאי זה כלל בשעת ההתקשרות. והדין הוא, כמבואר בגמרא קידושין מט ע״ב, וכפסק השולחן ערוך חושן משפט סימן רז סעיף ד, שכוונה שלא נאמרה אינה חלק מן המקח, ואין לה תוקף לבטלו. ואף שיש מקום לטעון שאין מדובר בכוונה בלבד אלא באומד הדעת, כפי שנפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן רכה סעיף ג, שבענייני ממון אומדים את דעת המתנה ואינם כוללים בתנאי אלא מה שהיה בדעתו, יש לחלק בזה. דין זה נאמר כאשר יש תנאי בפועל, ורק מבקשים לברר מה כלול בו. אבל כאשר לא נאמר תנאי כלל — אין יוצרים תנאי מכוח אומד, אלא אם כן מדובר בדבר ברור ומוחלט אצל כל בני האדם. ובמקרה שלנו אין הדבר כן. אין לומר שכל אדם שקונה מתנה תולה את הדבר דווקא בהפתעה. יש הרבה מקרים שבהם מתנות ניתנות בידיעה מוקדמת, ולכן אין כאן אומד ברור השווה אצל כולם. נמצא שאין כאן אלא רצון פרטי שלא נאמר, והדין חוזר לדין "דברים שבלב שאינם דברים." גם מצד מקח טעות אין כאן עילה לביטול. בשולחן ערוך חושן משפט סימן רלב סעיף ו מבואר שאין המקח מתבטל אלא כאשר יש פגם שרוב בני אדם מקפידים עליו. כאן החפץ עצמו תקין לגמרי — לא נגרע מערכו, לא נפגם בשימושו. כל הטענה נוגעת לאופן מסירתו בלבד. אין דרך רוב בני אדם לבטל מקח מסיבה זו, כל עוד לא התנו עליה מראש. אפשר לומר שבמתנה יש ערך מיוחד להפתעה, אך אין זה פגם בעצם הדבר אלא צד חיצוני, ולא מצאנו שדבר כזה נחשב "מום" במקח. עוד יש לצרף, שכאשר אדם מתקשר בעסקה סתם, הוא עושה זאת על פי דרך המסחר המקובלת. וכיוון שבמציאות הרגילה כיום בעלי עסקים נוהגים לפרסם מוצרים במהלך עבודתם, ואין כאן דבר חריג, יש להבין שהקונה קיבל זאת עליו. אילו הייתה המנהלת מבקשת במפורש שלא לפרסם, היה מקום לדון אחרת. אך משלא נאמר הדבר — העסקה נעשתה כדרכה. גם מצד נזיקין אין כאן עילה לחיוב. לא נגרם הפסד ממון, אלא לכל היותר אכזבה. ואף מצד דיני גרמא וגרמי, כמבואר בחושן משפט סימן שפו, אין מקום לחייב כאשר אין היזק ממוני ברור ומוגדר. נמצא שאין כאן תנאי שלא נתקיים, ואין כאן אומד ברור, ואין כאן מום, ואין כאן נזק ממון. לפיכך אין עילה לבטל את המקח. לכן נראה שהמקח קיים, וחייבת לשלם ולקבל את המוצרים. ואם הייתה אומרת בפירוש בשעת ההזמנה שלא לפרסם, יש מקום לעיין אם זה היה נחשב תנאי בגוף המקח, או התחייבות צדדית בלבד — ושם כבר הדין יכול להשתנות. ברכה והצלחה.