האם ראוי לשלם סכומים גדולים על פדיון ותיקונים?

התשובה

תשובה: שלום וברכה ידידי... נכון, אתה צודק, באמת שרבו היום לצערנו המון מתחזים בדמות רבנים ומקובלים שפשוט עושקים את הציבור, וגונבים דעת הבריות עם כל מיני מצגי שווא, חזיונות וסיפורי ניסים שמאחוריהם פשוט מסתתר יחצ"ן או יחצנ"ים שפשוט עושים עבודה "טובה" של משחק אחד שלם שמטרתו היא לגרוף כמה שיותר כסף מאנשים תמימים, ועל תופעה זו של "בבות" ,"מקובלים" וצדיקים נסתרים כבר צווחו מקדמת דנא כל גדולי הדור הקודם, אך משום מה לא רק שהתופעה אינה נכחדת אלא אפילו צוברת תאוצה, וכנראה שהסיבה לכך היא הקשיים האדירים של דורנו , דור הגאולה, והחיפוש אחר משענת כלשהי שתבטיח כל מיני ישועות... בכל אופן אני חייב לסייג את דבריי... זה שיש מתחזים שעשו עסק מכל עניין הפדיון נפש, תיקונים וכו' לא הופך את הדבר לשקרי. וכבר ידוע ומפורסם על רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל שהיה לוקח סכומים לא קטנים על תיקונים מסויימים והיה פוקד עקרות! בכל אופן, הרעיון הוא אמיתי, אלא שצריך לבדוק היטב הדק למי ולמה אנחנו הולכים, ושהרב או המקובל אליו פונים הוא ירא שמיים ומפורסם במידות ודרך ארץ. מי שמפורסם כגדול המקובלים או המקובל האלוקי וניכר שאינו יודע תורה, אני הייתי מרחיק עצמי מלגשת לאותו אדם, ולעניות דעתי ברכת מזכי הרבים גדולה הרבה יותר. בכל אופן צריך אכן לנקוט משנה זהירות בדבר ולא להאמין לכל "רב" או "מקובל", אלא לחפש אחר מישהו מוכר שנאמן על גדולי ישראל, בעל תורה ובעל מידות. ואסיים במעשה קטן... הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע, היה מתאונן כל ימיו ומביע את חרטתו, על אשר הרהר בתחילה נגד הנהגתו זו של הרבי מרימנוב, וכה היה מספר: כאשר הגיע לראשונה להסתופף בצלו של הרבי רבי הירש זי"ע, פגש במקום יהודי עני ואביון, אשר בא להתחנן על בנו החולה שיחיה. השיב לו הרבי, כי מוכן הוא לברכו ואף להבטיח כי בנו יתרפא, אך בתנאי שיקדים וייתן סך שמונה עשר זהובים, טבין ותקילין. היהודי העני, אשר מן הסתם לא נפגש בסכום כזה מימיו, החל מורט בשערות ראשו ומצווח ככרוכיה: "רבי! מנין אצליח להשיג סכום עתק שכזה?! הרי גם בלאו הכי גוועים בני ביתי ברעב!"... "אין זה מענייני!" השיב לו רבינו בקור רוח "מצדי, רשאי אתה למשכן את כל תכולת ביתך, משולחן וכסאות ועד כרים וכסתות, ובלבד שתביא לי את הסכום במלואו, אפילו לא אגורה פחות!"... "כשומעי את כל זאת" סח הצדיק מצאנז "נתפלץ לבי בקרבי, ולא יכולתי לעמוד מנגד ולהחריש. המתנתי לעני עד שיצא מחדר הרבי, ניגשתי אליו בלאט ואמרתי לו: "אינך צריך לכל זה! אני אתפלל להקב"ה עבור בנך, והוא יחלים, בעז"ה, גם מבלי שתשלם אגורה!" ואכן, כך היה. העני הלך לביתו שמח וטוב לב, ועם בואו, מצא כבר את בנו הילד בריא ושלם. ברם, לא חלף זמן רב, ולפתע פתאום, נפטר הילד במיתה חטופה, רחמנא ליצלן... הידיעה, אשר הגיעה לאוזניו של הצדיק מצאנז, נפלה עליו כרעם ביום בהיר. עתה התחוור לו, כי לא על עסקי ממון נתן רבינו את דעתו, אלא שכל כוונתו הייתה, לבטל גזירה רעה מעל היהודי, וכי לא ניתן היה לבטלה כי אם באופן זה בלבד. "כל ימי אינני חדל להצטער!" מפטיר היה רבי חיים אחרי סיפורו "מדוע הכנסתי את ראשי בין ההרים הגדולים?! למה זה התערבתי בעסקיו של הרבי רבי הירש?!.