האם נכון להחמיר בדבר שהתורה התירה?

התשובה

יש הבדל גדול בין חומרה שיש בה טעם של יראת שמים לבין חומרה שאין לה יסוד. כאשר יש חשש אמיתי, ספק הלכתי, מנהג טוב, או רצון לשמור על עצמו מפני מכשול - יש מקום לחומרה. כך מצאנו בדברי חז"ל ובפוסקים שמי שיכול לקדש את עצמו במותר לו, עושה דבר נכון. אבל אין להמציא איסורים במקום שאין בהם טעם, ואין לעשות חומרות שמביאות לגאווה, מחלוקת, ביזוי אחרים או פגיעה בבני הבית. גם אין להציג דבר מותר כאילו הוא אסור גמור. חומרה שאינה נשקלת נכון עלולה לגרום לאדם להפסיד עיקרי תורה, כמו שלום, ענווה וכבוד הבריות. לכן הדרך הישרה היא להחמיר במקום שיש תועלת רוחנית אמיתית, במיוחד בענייני מאכלות אסורות שיש בהם השפעה על האדם, אבל לעשות זאת בדרך מיושבת ובלי לפגוע באחרים. הלכה למעשה: מותר ונכון להחמיר כאשר יש חשש הלכתי או תועלת בעבודת ה', אך אין להציג חומרה כאיסור גמור ואין להחמיר באופן שמביא למחלוקת, גאווה או פגיעה באחרים. מקורות שהובאו בסימן: חולין; ירושלמי; מסילת ישרים; שו"ע; הרמ"א; פרי תואר; שו"ת מנחת יצחק; שו"ת שבט הלוי; דברי הפוסקים בדין קדש עצמך במותר לך ובדין חומרות. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ שיג-שטו