מה היחס הנכון לכשרות רגילה ולכשרות מהדרין?

התשובה

יש להכיר בכך שהכשרות הרגילה בישראל היא מערכת ציבורית חשובה, שמאפשרת לרבים לאכול כשר. אין לזלזל בה ואין לדבר עליה כאילו אינה כשרות כלל. יחד עם זאת, ככל שמדובר במי שרוצה להקפיד יותר על פרטי ההלכה ועל חששות המצויים, יש מקום להעדיף כשרות מהודרת. ההבדל בין כשרות רגילה למהדרין אינו רק שם חיצוני. בכשרות מהודרת ההשגחה בדרך כלל צמודה יותר, הבדיקות מחמירות יותר, ויש הקפדה על חומרות שהתקבלו אצל בני תורה. עם זאת, גם בזה צריך דעת תורה ושיקול נכון: לא כל חומרה שווה לכל אדם, ולא כל ויכוח בכשרות צריך להפוך לריב או לפגיעה בכבוד אחרים. לכן מי שמחמיר לעצמו - תבוא עליו ברכה, אבל עליו לעשות זאת בענווה, בלי לבזות את מי שאינו נוהג כמוהו. במקום של שלום בית, כבוד הורים, אירוח או צורך גדול, יש לשקול כל מקרה לפי עניינו. הלכה למעשה: נכון למי שיכול להקפיד על כשרות מהודרת, אך אין לזלזל בכשרות רגילה או במי שסומך עליה. החמרה בכשרות צריכה לבוא עם יראת שמים, ענווה ושיקול דעת. מקורות שהובאו בסימן: מסילת ישרים; אבות; ברכות; שו"ת הרדב"ז; דברי החיד"א; דברי הפוסקים בדין חומרות, חסידות, שלום בית וכבוד הבריות. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ שיא-שיג