כיצד שומרים על שפיות בתקופה מתוחה?
השאלה
שאלה: שלום לרב... מה אנחנו אמורים לעשות בתקופה המתוחה הזאת. אני כל היום בחרדות, נדמה שהעולם משתגע ואני ביחד איתו, איך אפשר לעבור את התקופה הזאת בשפיות?
התשובה
תשובה: שלום וברכה יקירי... אצטט לך קטע שאני אוהב במיוחד מסוף הספר "לבדו", אני חושב שהוא רלוונטי מאוד לשאלתך.. במקור הדברים הכל מתחיל ונגמר בכך שאנו חושבים שאנו מנהלים את העולם, ולכן כשהוא לא מתנהל כפי שתיכננו אז זה מוציא אותנו מהכלים. אנו שוכחים שיש בורא לעולם, שהוא התסריטאי הכי טוב שיש, הוא הבמאי, ואנו שחקנים בעולמו. "מצחיק" אותו לראות אותנו יוצאים מהכלים כשאנו מבינים שהמציאות היא שאנחנו לא הבמאים של הסרט של חיינו. הקב"ה צוחק לעצמו... הרי אני רואה עבר הווה ועתיד.. ואתה מה?, האם אתה באמת חושב שיותר טוב לך שאתה תהיה הבמאי של הסרט של חייך?! אין זה אומר שאין בחירה, יש ויש, אולם אחר שהבחירה נעשתה, הסתבר למפרע שזה הטוב ביותר עבורי, למה? כי כך ה' רצה. לנו נשאר להרפות.. אנו נלחמים עם הגלים שבאים לקראתנו בים הסוער של החיים. במקום לצלול מעט, להרכין את ראשנו עד שיעבור הגל הגדול, אנו עוסקים במלחמה איתו, ולרוב הוא מנצח.. סוחף אותנו למקומות רדודים... ואז אנו צריכים להתחיל הכל מהתחלה. ישנם גם גלים קטנים, שעל אף היותם גלים הם לא צריכים להפחיד, צריך לדעת כיצד להנות מהם. עלינו לזכור, ישנם כאלה "גולשים מומחים", נקרא להם "בעלי אמונה", שמחכים לאותם גלים גדולים ומפחידים כל השנה. הם טוענים שעם קצת ידע וניסיון, ניתן לקחת גלשן, ולעלות על הגל... הם טוענים שזו הרגשה בלתי רגילה. ואני.. מאמין להם. יש את הגלים של החיים, ועלינו לדעת כיצד "לתפוס את הגל" ובמקום שיטלטל אותנו מצד לצד, פשוט לגלוש עליו. "נתתי לך נס להתנוסס". תפקידו של הניסיון הוא להרים אותך גבוה... ולפעמים האדם מתעייף, מנסה להילחם עם שארית כוחותיו במים הסוערים, הם מעייפים אותו, והוא טובע... במקרה כזה העצה היעוצה היא לשחרר את הגוף, להרפות, להפוך את גופך לקל יותר, פחות נאבק, יותר זורם... "ולצוף על ה'..." בהצלחה.