יש אנשים שחיים את השגרה בשקט
השאלה
שלום לרב. אני מנסה לברר את זה ממקום אמיתי, כי אני לא רוצה רק להסתדר מבחוץ אלא להבין מה קורה בפנים. יש אנשים שחיים את השגרה בשקט. קמים, עובדים, חוזרים, והכול פחות או יותר בסדר. ויש אנשים שכל הזמן מרגישים שחסר להם משהו בפנים. הם רוצים להרגיש, לחפש, להתמלא, לגעת בחיים בעומק. למה אדם אחד מסתפק בשגרה, ואדם אחר מרגיש שהיא כמעט מוות פנימי?
התשובה
ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. זו שאלה שמגיעה ממקום חי. היא פוגשת את האדם לא רק כשהוא לומד, אלא דווקא ברגעים שבהם הוא מנסה להיות אמיתי יותר. יסוד המים הוא כוח החיות בנפש. יש אנשים שחיים את היום יום והשגרה, ובאופן כללי אינם מרגישים חוסר עמוק. לעומתם יש אנשים שכל הזמן חסר להם משהו בחיות. הם מחפשים ברוחניות או בגשמיות, במזרח או במערב, כל אחד במקום אחר, מפני שיש בהם תשוקה לחיות ולהרגיש. כאשר אדם כזה פוגש מישהו שאינו מחפש חיות באותה עוצמה, הוא עלול לראות בו אדם כבוי. אבל באמת מדובר במבני נפש שונים. מי שיסוד המים חזק אצלו מחפש תוספת חיות, ואילו אדם אחר יכול לחיות בשגרה שקטה בלי לחוות אותה כריקנות. יהי רצון שתזכה לשלום אמיתי, כזה שמתחיל בפנים ומאיר אחר כך גם את הבית. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 61
לכל השאלות והתשובות