אכל מרק עוף בכף חלבית בת יומה, מה דין המרק והכלים?

התשובה

כלי שני, כלומר מאכל חם שכבר הועבר מן הכלי שהיה על האש אל כלי אחר, אינו מבשל כמו כלי ראשון. לכן מצד עיקר הדין, כאשר המרק נמצא בצלחת שהיא כלי שני, אין לאסור את המרק רק מפני שהכניסו לתוכו כף חלבית בת יומה. אמנם לכתחילה חוששים שכלי שני עלול להבליע ולהפליט מעט, ולכן אין לעשות כך בכוונה. אבל כאשר הדבר כבר נעשה, והמרק נאכל או עומד לפנינו לאחר מעשה, דנים זאת כדיעבד, ואין לאסור את המרק. גם כאשר יש במרק חתיכת בשר חמה, ונכנס הדיון של "גוש בכלי שני", העיקר הוא שאין לאסור את המאכל בדיעבד. יש שחששו שגוש חם שומר על חומו ודינו חמור יותר, אך להלכה אין לחוש בזה לאסור את המאכל שכבר נעשה, ובפרט לדעת מרן שאין כלי שני מבליע ומפליט מעיקר הדין. אולם לגבי הכלים עצמם הדין שונה: מכיוון שאפשר להכשיר את הכף והצלחת בקלות, אין להשאירם כך. לכן יש להגעיל את הכף והצלחת, וההכשרה נעשית על ידי עירוי מכלי ראשון, וטוב לעשות זאת שלוש פעמים. הלכה למעשה: המרק והבשר אינם נאסרים, ומותר לאוכלם. את הכף החלבית והצלחת יש להכשיר, מכיוון שבכלים עצמם אפשר לתקן בקלות ואין צורך להקל בהם כמו במאכל שכבר נעשה. מקורות שהובאו בסימן: שבת; פסחים; תוספות; רא"ש; מרדכי; רשב"א; רמ"א; ש"ך; פרי חדש; פרי מגדים; יד יהודה; ערוך השולחן; מהרש"ם; זבחי צדק; הליכות עולם; מנחת כהן; מנחת יעקב; פתחי תשובה; כף החיים. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קמ-קמב