מתנת בר מצווה שנמסרה לאחר
השאלה
לכבוד הרב הי”ו, הנה רציתי להציג בפני כבודו וויכוח הלכתי שהיה, נשמח לדעתו הרמה של כת”ר שליט”א. ראובן קיבל מתנה לבר המצווה: “כרטיס-ספר” על סך 100 ₪. דהיינו, שובר כספי לקנית כספים ברשת חנויות הספרים. לראובן אין מה לעשות עם כרטיס זה, יש לו כבר ספרים רבים ואין לו עניין ומקום לעוד ספרים, והוא יודע שזה ממש מיותר בשבילו כרטיס זה. לכן, הציע לשמעון חברו הטוב, לקנות ממנו את הכרטיס ספר באותו הסכום הנקוב בו (100 ₪) מכיוון שממילא צריך לקנות ספרים בשווי 100 ₪, אז אין זה משנה. אלא שלאחר ברור שמענו כי חנות הספרים אינה מסכימה שימכרו את הכרטיס ספר אחד לשני, בטענה שהכרטיס שייך אך ורק למקבל המתנה, ותו לא. כעת התעורר וויכוח. אם יש צדק בדברי רשת חנויות הספרים. חד אמר, שיש לחברה זכות להחליט ולהתנות שמכירת הכרטיס ספר תינתן רק למקבל המתנה, אף שאין עושים מזה עסק וממכר. וחד אמר, שאין שום זכות לחברה להחליט שלא למכור אחד לשני. שכל עוד שאין בזה רווח עסקי, אלא רק עזרה לשני שרי. ושאין להם זכות להתנות ולהחליט מה יעשו בכרטיס ספר. עתה, רצינו לדעת מה דעת כת”ר בנידון דידן. בברכת התורה, משה דדון
התשובה
שלום וברכה ראשית, בלי ספק שלחברה יש זכות להחליט ולהתנות מה היא מוכרת ולמי היא נותנת את אפשרות השימוש בכרטיס ספר שלה. אולם למיטב ידיעתי, כרטיסי ספר של חנויות הספרים, לא מופיע עליהם התניה שהם לשימוש אישי בלבד, וגם אין הכרטיס מונפק על שם של בן אדם מסוים. גם המציאות בשטח מוכיחה שאין חנויות הספרים מקפידות שהכרטיס יהיה בשימוש של מקבל המתנה בלבד, שהרי אין פרטי זיהוי על הכרטיס, וכמו כן לא המוכרים בחנויות לא מבקשים לדעת האם הכרטיס ניתן במתנה לרוכש, ואינם מבקשים תעודת זהות וכדו’, בשונה מחנויות שיש להם כרטיסי מועדון או הנחות יום הולדת וכדו’ שהמוכרים מבקשים פרטי זיהוי כי הם מקפידים שלא יעשה שימוש בכרטיס המועדון אלא לבעל המועדון. לפיכך, גם אם אולי כוונת ומטרת הרשת שכל מקבל מתנה ישתמש בכרטיס לעצמו. כל זמן שאין התניה על כך, בפרט שגם אין כל ניסיון מינימלי מצד החברה למנוע מכל אדם להשתמש בכרטיס שאינו שלו, הדבר מותר. חשוב לציין, שהאמור איננו בא אלא להתיר שימוש בכרטיס ספר על ידי אדם אחר, אולם אין היתר לעמוד בחנות הספרים או אפילו בפתח החנות, ולנסות למכור את הכרטיס ספר לאדם שבא לרכוש במזומן בחנות. בברכה מרובה, מקורות ונימוקים: מוכר רשאי להתנות כל תנאי ממוני על המקח מוכר יכול להתנות כל תנאי שירצה במה שמוכר, שהרי תנאי שבממון קיים, וכן הוא בשולחן ערוך חו”מ בכמה מקומות, ובסימן שט”ו סעיף ב’ כתב השו”ע בזה”ל: כשם שמתנה אדם כל תנאי שירצה במקח, כך מתנה בשכירות, וכו’. לפיכך רשת חנויות המוכרת כרטיסי ספר יכול להתנות מה שתרצה במכירת הכרטיס, והינה רשאית להתנות שהכרטיס יהיה לשימוש הרוכש או מי שנרכש עבורו הכרטיס בלבד. אומנם מן הטעמים האמורים בגוף התשובה, בנידון השאלה אין מניעה מהעברת הכרטיס, כי בפועל אין התניה של חנות הספרים, ואף אם אכן זוהי רצונה וכוונתה של חנות הספרים, כאשר אין התניה בשעת המכירה או על הכרטיס, אין להימנע מהעברת הכרטיס. את העדר ההתניה ניתן גם להוכיח מאי ניסיון האכיפה המוחלט על העברת הכרטיס, שהרי אין פרטים מזהים על הכרטיס, ואף כאשר משתמשים בכרטיס בחנות לא שואלים האם קיבלת את הכרטיס במתנה או שרכשת אותו מאדם אחר.
לכל השאלות והתשובות