איך מחנכים ילד להקשיב לגוף בלי להיות עבד לגוף
השאלה
שלום לרב... מצד אחד אני רוצה שילד יקשיב לעצמו: אם הוא עייף, רעב, מתוח או מוצף. מצד שני, אני לא רוצה שכל תחושה גופנית תנהל אותו. איך מלמדים איזון?
התשובה
שלום ידידי, שאלה יקרה שאלת. הגוף שולח סימנים, וצריך להקשיב להם. אבל לא כל סימן גופני הוא הוראה מיידית לפעולה. לפעמים הגוף מסמן חוסר, אך מאחורי החוסר עומד צורך נפשי עמוק יותר. ילד יכול לומר שהוא רעב, ובעומק הוא משועמם או צריך יחס. הוא יכול לומר שהוא לא מסוגל, ובעומק הוא מפחד. לכן צריך ללמד אותו להקשיב, אבל גם לברר. לא להתעלם מן הגוף, ולא למסור לו את ההגה. החינוך הוא ללמד שאלה קטנה: מה באמת קורה לי עכשיו? הגוף שלי צריך משהו, או שהנפש שלי מבקשת משהו דרך הגוף? כך הילד לומד להיות קשוב לעצמו בלי להיות משועבד לכל דחף. ה׳ יזכה אותך לגדל ילדים שמכירים את עצמם, מקשיבים לגופם, אבל נותנים לנשמה ולדעת להנהיג. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 207-226