שמחה בחודש אדר בזמן קושי

התשובה

שלום וברכה יקירי... קודם חשוב לי לציין שאף פעם אין הקב"ה רוצה שנהיה עצובים (בפן השלילי, ותכף נרחיב)... הוא אולי רוצה לעורר אותנו, שנצעק אליו, שנשתוקק אליו, שנדבר איתו, אבל ודאי שהוא לא רוצה עצבות. ויתרה מכך כל הקללות שבתורה הן על "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". וצריך להבין מדוע הקב"ה מקפיד כל כך על השמחה כחלק בלתי נפרד ואולי החשוב ביותר בעבודת ה' ? כל דבר נלמד מהיפוכו, והפך השמחה זו העצבות. שורש העצבות, כמו שמפורש בתורה בקללת חוה "בעצב תלדי בנים", וכן נתקלל האדם "בעצבון תאכלנה". העצבות מקורה ביסוד העפר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". בשעה שאדם חטא, השכינה נעלמה ממנו ואיתה השמחה... הוא נפל לעצבות ונכנס למדרגת העפר שם אין שכינה. תיקון האדם הוא לגלות את השמחה במקום העצבות ולהשיב את השכינה שנסתלקה ממנו. מצווה מלשון "צוותא", חיבור. תפקידה לחבר בין האדם ליוצרו. החיבור נעשה ע"י החזרת השכינה ששורה רק במקום שמחה. כאשר מצוה נעשית מתוך עצבות ממילא לא רק שהיא לא מחברת, אלא להיפך, היא מרחיקה את הנשמה, ומחזירה אותה אל מדרגת העפר שממנה הגוף (שמגיף וסוגר על הנשמה) נוצר. אבל האמת שלא רק אי עשיית מצווה בשמחה הוא הגורם לכך, אלא עצבות בכללותה היא שלילית. אבל אני מדגיש שיש שני סוגים של "עצבות"... יש עצבות של הזדהות עם כאב, עצבות של בכי ואבלות אבל עם זאת תקוה ואמונה. זאת עצבות "מותרת" שלפעמים גם היא רצויה ואנו מצווים עליה בהלכה כגון לבכות על נפטר כשר, וכן "לב נשבר ונדכא...". אבל ישנה עצבות שלילית שמורידה את האדם ומובילה אותו לדיכאון ויאוש שהם אבי אבות הטומאה, ומהם ציוותה התורה להתרחק. לסיכום יקירי, אתה אמור להזדהות ולהרגיש את הכאב שבעם, אנו עוברים תקופה לא פשוטה, אבל עם זאת אסור ליפול ליאוש ולעצבות שלילית כי אנחנו בצירים האחרונים לפני הלידה המשמחה, וממש בקרוב נזכה לקבל את משיח צדקנו בשמחה רבה! בהצלחה.