האם נכון לשאול כל שאלה שמטרידה?

התשובה

שלום וברכה... איזו שאלה יפה. קודם כל חשוב שתדע שידיעת כל התורה נצרכת, ובמיוחד ידיעת ההלכה. אי אפשר להיות אדם "חסיד", וללמוד פנימיות כאשר בו בעת אדם עובר עבירות כגון חילול שבת וברכות לבטלה. ויתרה מכך, אדם שבאמת מבין מעט בפנימיות יודע את גודל הנזק הרוחני שנעשה ע"י חילול שבת וברכות לבטלה, וממילא מה שייך לעסוק בפנימיות כאשר את הדברים הבסיסיים אנו לא יודעים. יתרה מכך אצטט לך את דברי המהרח"ו זצוק"ל: בענין עסק ההלכה בעיון עם החברים ראיתי למורי זלה"ה מתגבר כארי בכח בעת שהיה עוסק בהלכה עד שהיה נלאה ומזיע זיעה גדולה, ושאלתי את פיו מדוע טורח כל כך והשיב לי כי הנה העיון לשבר הקליפות שהם הקושיות שיש בהלכה ההיא שאין מניחים האדם להבין אותה, ולכן צריך האדם לטרוח ולהתיש כחו, לכן נקראת התורה תושיה שמתשת כחו של העוסק בה, ולכן ראוי לטרוח ולהתיש כחו בהיותו עוסק בהלכה. ואמר לי מורי ז"ל כי שורש הכל לענין השגה הוא העיון בהלכה, ואמר לי כי הטעם הוא כי הנה ענין עיון ההלכה הוא שיכוין האדם שיש קליפת האגוז החופפת על המוח שהוא ענין הקדושה, וזו הקליפה היא ענין הקושיא שיש בהלכה ההיא, כי הקליפה חופפת על ההלכה ואינה מניחה אל האדם שיבין אותה. וכאשר האדם מתרץ הקושיא ההיא יכוין לשבר כח הקליפה ולהסירה מעל גבי הקדושה ואז יתגלה לו המוח שהוא ההלכה. ונמצא שאם אין האדם מתמיד לעיין ולשבר הקליפות איך יתגלה לו המוח שהם רזי התורה וחכמת הקבלה. (שער המצות ואתחנן דף לג). למסקנת הדברים, אם נעיין בדברים נראה שאסור להפריד בין לימוד ההלכה לבין לימוד הפנימיות, ולא רק שזה לא סותר אלא נהפוך הוא, לימוד הפנימיות "נזקק" קודם ללימוד ההלכה, שכן לפי דברי האריז"ל דוקא לימוד ההלכה משבר את אותה הקלי' שמונעת את הבנת הפנימיות. והאמת שיש בזה אריכות דברים ואין כאן המקום. מקוה שהמסר עבר. בהצלחה רבה.