איך עוברים עם ילד על גשר מפחיד בלי להפחיד אותו יותר
השאלה
שלום לרב... יש רגעים בחינוך שבהם הילד עומד מול פחד. פחד מכישלון, פחד מחברה, פחד ממבחן, פחד מעצמו. אני רוצה לעזור לו לעבור את הגשר, אבל לפעמים גם אני נבהל יחד איתו. מה הדרך הנכונה לעבור פחד בלי להפוך אותו למרכז החיים?
התשובה
שלום ידידי היקר. שאלה יפה וכואבת שאלת. הגשר באמת צר ומפחיד, אבל אפשר לעבור עליו. הסוד אינו להכחיש שהגשר צר, אלא לא להפוך את הפחד למנהיג. כאשר אדם עומד מול פחד, הוא עלול להביט לצדדים, לדמיין נפילה, לחשוב על כל מה שעלול להשתבש. אבל הדרך לעבור היא להתרכז במטרה: מהמקום שבו אני נמצא אל המקום שאליו אני רוצה להגיע. לא לתת לפחד לגנוב את כל המבט. גם בחינוך, לפעמים השאלה הגדולה ביותר היא: ממה אתה מפחד? כאשר מזהים את הפחד, הוא מפסיק להיות ערפל כללי ומתחיל להיות נקודה שאפשר לעבוד איתה. הילד לא צריך לשמוע שאין פחד. הוא צריך מבוגר שמאמין שאפשר לעבור למרות הפחד. ברכתי אליך, שתזכה להיות לילד יד יציבה על הגשר, לא יד שמכחישה פחד אלא יד שמזכירה שיש דרך לעבור. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 152-156
לכל השאלות והתשובות