היא אומרת, לפעמים במילים ולפעמים בדמעות: “בלעדיי הבית הזה לא עומד”

התשובה

ידידי היקר, שלום וברכה. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. האשה חייבת להרגיש שהיא עיקר הבית, לא קישוט ולא עוזרת צדדית. כאשר חסרה לה ההרגשה הזאת, היא עשויה לבטא בעצמה את חשיבותה ולדרוש יחס מתאים, מפני שהלב שלה מבקש לדעת שהיא באמת מרכזית. כאשר רחל ביקשה מיעקב בנים, לא היה זה רק כאב פרטי של עקרות. היה כאן רצון להיות חלק מהקמת בית ישראל. התביעה על יעקב לא הייתה רק בתוכן התשובה, אלא בכך שהיה עליו להרגיש את כאבה ולתת לה תחושה שאם לה חסר, גם לו חסר. כך גם בבית. הבעל צריך להרגיש את הכוונה הסמויה של אשתו, ולא להקטין את כאבה. עליה לדעת ממנו, לא רק מעצמה, שהיא העיקר, שהיא חשובה, ושבלעדיה הבית חסר. ה׳ ייתן לך לב שקט, עין טובה, וסבלנות לעצמך ולמי שאיתך בדרך. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 236-237