למה פחד מדחייה גורם לי להיות כלוא בתוך עצמי

התשובה

שלום ידידי היקר. שאלה יפה וכואבת שאלת. כאשר האדם כלוא בתוך האני שלו, בתוך המקום הרגשי שלו בלבד, הוא מתקשה לראות את הזולת באמת. כל תנועה של השני מתפרשת דרך השאלה איך זה נוגע בי, האם קיבלו אותי, האם דחו אותי, האם ראו אותי. כל קונפליקט כזה מגלה נקודה של אני שאינה מתוקנת עדיין. אין הכוונה לבטל את האדם או לומר שאין לו רגשות. להפך, צריך להקשיב לכאב. אבל כאשר האני נעשה המרכז הבלעדי, האדם אינו פנוי לראות את האחר, לשמוע אותו, להבין מה מתרחש גם אצלו. ככל שהאדם מזדכך, הוא פחות נשלט על ידי האני הפצוע שלו. אז הנפש הגבוהה יותר יכולה להנהיג. במקום שכל החיים יהיו סביב הפחד שלי מדחייה, מתחיל להיפתח מקום של קשר, הקשבה והשפעה. ברכתי אליך, שתזכה להרגיש רצוי ואהוב, ומתוך כך להשתחרר מן הצורך למדוד כל קשר דרך פחד. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 133-135