למה כל כך קשה לי להשתנות אפילו בשביל אנשים שאני אוהב
השאלה
שלום לרב. אני שואל בכאב. לפעמים אדם יודע שההתנהגות שלו פוגעת בבית, בזוגיות, בילדים, באנשים הכי קרובים אליו. ובכל זאת, כשמבקשים ממנו שינוי קטן, מיד עולה התנגדות: למה אני? למה דווקא אני צריך להשתנות? איך יכול להיות שאדם רוצה טוב, אבל מתקשה כל כך לשלם את המחיר של התיקון?
התשובה
שלום לך יקירי. השאלה הזאת פוגשת הרבה מאוד אנשים. יש מי שמגיעים לשינוי רק כשהם כבר בקצה, כשאין להם כוח, כשהם מפחדים לאבד את הבית או לפגוע בילדים. וגם אז, כאשר מבקשים מהם לעשות שינוי קטן, הם מיד מתקוממים. הקושי אינו רק לדעת מה נכון. הקושי הוא להסכים לשייף את עצמי. השיוף כואב, מפני שהוא נוגע במקום שבו האדם צריך לוותר על צדקנות, על הרגלים, על תחושת קורבן, לפעמים גם על שנים של טענות. אבל אם אדם רוצה לבנות באמת, אין דרך לעקוף את העבודה הזאת. צריך לומר בעדינות: שינוי אמיתי אינו מתחיל בשאלה למה אני צריך להשתנות, אלא בשאלה כמה יקר לי מה שאני מבקש להציל ולבנות. כשבית, קשר, נפש וקרבת ה' נעשים יקרים באמת, האדם מתחיל למצוא בתוכו נכונות לעבוד. ברכה גדולה שתזכה לרצות את הטוב לא רק מרחוק, אלא גם להסכים להתקרב אליו דרך עבודה אמיתית. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 45-49
לכל השאלות והתשובות