כשאני נותן מפני שמישהו חסר וכואב לי עליו, זה חסד

התשובה

ידידי אהובי, שלום וברכה. זו נקודה עדינה מאוד. האדם עלול לרצות פתרון מידי, אבל הדרך האמיתית מתחילה בהקשבה עמוקה יותר. רחמים הם נתינה מפני שחסר לשני. האדם רואה את צערו, וקשה לו לראותו כך, ולכן הוא נותן. חסד הוא נתינה לשם נתינה, גם כאשר השני אינו חסר. לתת כדי שיהיה לו עוד יותר טוב. זו נתינה נקייה יותר, שאינה רק תגובה לכאב אלא רצון להיטיב. מי שנתינתו היא חסד ולא רק רחמים, פותח לעצמו הנהגה דומה מן השמים: שפע שאינו בא רק כאשר הוא מרגיש חסר, אלא למעלה מכדי צורכו. יהי רצון שתמצא בתוך הקושי הזה גם נקודת אור קטנה, שתלך ותגדל לאט לאט. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 191-192