אדם גדל בבית שבו אמו דאגה לו בלי סוף

התשובה

שלום וברכה ידידי. זו שאלה אמיתית מאוד. הרבה פעמים האדם לא מבקש רק לדעת, אלא להצליח לחיות את מה שהוא כבר מבין. הילד מתרגל במשך שנים לקבל מהוריו בלי שהוא נדרש להשיב באותו יחס. ההרגל הזה יוצר בתוכו תחושה סמויה שמגיע לו שידאגו לו. אבל אחרי החתונה נפתח פרק חדש. הגבר אינו עומד עוד בתפקיד הילד המקבל, אלא בתפקיד הנותן. תפקידו לזון, לפרנס, לדאוג ולהעניק לאשתו את צרכיה. לכן ההשוואה בין אמא לאשה אינה נכונה מן השורש. האם תפקידה להעניק לילד; אשתו אינה אמו, והנישואין דורשים ממנו לצאת מעמדת המקבל ולהיכנס לעמדת נותן. ברכתי, שתזכה לראות שהכאב הזה אינו סוף הדרך, אלא שער עדין לתיקון עמוק יותר. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 203