איך אפשר לעבוד את ה' בשמחה כשבבית קשה, כשהלב שבור, כשהניסיון לוחץ מכל צד
השאלה
כבוד הרב, אפשר לשאול בכנות? זה משהו שאני מרגיש בתוך החיים עצמם, לא רק כרעיון יפה. איך אפשר לעבוד את ה' בשמחה כשבבית קשה, כשהלב שבור, כשהניסיון לוחץ מכל צד? האם שמחה במצב כזה אינה הכחשה?
התשובה
ידידי אהובי, שלום וברכה. זו שאלה אמיתית מאוד. הרבה פעמים האדם לא מבקש רק לדעת, אלא להצליח לחיות את מה שהוא כבר מבין. “והיית אך שמח” יכול להיקרא גם כשאתה מרגיש “אך”, כשכואב לך. השמחה אינה אומרת שהכאב אינו קיים, אלא שהיא מגלה מבט עמוק יותר על מקורו. חז”ל מלמדים שהקב”ה מתאווה לשמוע את קולנו. לפעמים הצרה מעוררת אותנו לצעוק “אבא הצילני”, ואז מתברר שהמניע אינו רצון להרחיק אלא געגוע עמוק לקרבתנו. הרצון הפנימי של האדם אינו רק שלווה ונוחות. בעומק, הנשמה רוצה קרבת אלוקים. הצרה יכולה לעורר את האדם לשמוע את הקריאה הפנימית: שובו אלי. ה׳ ישלח לך בהירות בתוך הבלבול, וחום בתוך המקומות שהתקררו עם הזמן. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 346-347
לכל השאלות והתשובות