מעלת הראשונים מול דורות אחרונים

התשובה

שלום רב, ב"ה "משהו בשרני" יש... השאלה כמה היריעה תכיל. בכל אופן אתה מוזמן להגיע לשיעורים... עכשיו לגוף השאלה... יש לכך תשובות רבות בכל פרד"ס התורה.. אבל נכתוב ממש מקצת מהדברים מפאת קוצר היריעה. בישעיה (א' ,ג') כתוב "ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן" על הפשט אומר מצודת דוד שהשור יודע מי שקונה אותו וגם אם הוא הוא יעביד אותו קשה עדיין הוא יחזור למקום שבעליו מאכילים אותו . ורש"י שם מפרש שלאחר שה' הוציא אותנו ממצרים וקרא לנו בנים והאכילנו את המן עדיין לא התבוננו כחמור ו"על ידע שור" הוא אומר שלשור יש יראה הוא יודע מי קונה אותו והוא לא אומר היום אני לא חורש וכו' אבל הוא מוסיף ואומר שם שעם ישראל לא רצו לדעת ולא נתנו לב להתבונן שבעצם לשור ייש יראת רבו (כל שכן חמורו של פנחס) מה גם שבני אדם שמצווים על שכר ועונש והוא לא ובכל זאת עושה את רצון בוראו בקצב נמרץ ותמיד חוזר לבעליו. אז יבוא השואל וישאל, מה עם הצדיקים גם הם לא מתבוננים???, על זה נאמר:"הן בקדושיו לא יאמין", שגם לצדיק הכי גדול יש יצר הרע ויכול ליפול ולבהמה אין. ועל זה נאמר: "אין צדיק יעשה טוב ולא יחטא". אבל באמת שאין צורך לכך אחר שרבינו האריז"ל כבר הסביר לנו את סיבת הדבר וזו לשונו: וגם בזה תבין עניין חמורו של רבי פנחס בן יאיר שהיה בקי בכל אותם הדברים שסיפרו רז"ל (מסכת חולין ז' עא) עליו עד שכמעט יתבהל האדם בדבריו ההם ויש מהם מוציאין הדברים מפשטן אבל מהם הוא ריק שאינן יודעין לדרוש, אבל דע שרשו של דבר כי הדברים הם כפשטן. וטעם הדבר הוא כי החמור ההוא היה מבורר ומתוקן לגמרי בכל הצריך לו כפי בחינתו ולא נתברר כשאר הבהמות המתבררות עי האדם האוכל אותם. אמנם נתקן מעצמו עי המשך הזמן וע"י רבי פנחס בן יאיר בעליו והוברר ממש כמו שאר הבהמות שנבראו בששת ימי בראשית. ודע שאותם הבהמות שהובררו מששת ימי בראשית היו מעולים יותר ממדרגת האדם של עתה אחר שחטא אדם ולכן אין צריך לתמוה מן החמור ההוא שהיה מכיר מה שלא היו מכירים החכמים אשר בזמן ההוא וזהומה שאמר ר' זעירא אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר... ומזה תוכל לשער מדרגת האדם אחר שיוברר ויתוקן בכל הצריך לו כמה מעלות גבוה לאין קץ. ובזה תבין גדולת אדם הראשון קודם שחטא שאז היה מבורר כל צרכו. (ספר הליקוטים, בראשית דף א' ט"ב.)