איך משתחררים מהרגלים שאף אחד כבר לא זוכר למה התחילו
השאלה
שלום לרב. יש בבית ובחינוך כל מיני התניות. דברים שעושים כי כך התרגלנו, פחדים שעוברים מדור לדור, תגובות שאף אחד כבר לא יודע למה הן שם. איך בודקים אם אנחנו עדיין מגיבים למציאות, או רק חוזרים על פחד ישן?
התשובה
שלום ידידי היקר. הסיפור על הקופים והבננות מלמד עד כמה התניה יכולה להשתלט. בהתחלה הייתה סיבה: כאשר קוף עלה לסולם, כולם נענשו במים קרים. מהר מאוד הקופים למדו לעצור כל קוף שניסה לעלות, כדי לא לסבול. אבל לאחר מכן הוחלפו הקופים בזה אחר זה, עד שלא נשאר אף קוף מן הקבוצה המקורית. הקופים החדשים כבר לא ידעו מדוע אסור לעלות לסולם. הם רק למדו שכך עושים. מי שמתקרב, מכים אותו. ההתניה נשארה גם כשהסיבה המקורית כבר נעלמה. כך גם בחיים. לפעמים בבית או בנפש יש תגובות שעברו מדור לדור: פחדים, איסורים פנימיים, צורות דיבור, דרכי חינוך. אף אחד כבר לא יודע למה, אבל כולם ממשיכים. העבודה היא לעצור ולשאול: האם זה עדיין נכון? האם זה מגן או רק חוסם? האם זו אמת, או רק זיכרון של מים קרים? ברכתי אליך, שתזכה לזהות התניות ישנות, ולהחזיר לביתך חירות, דעת ואמון. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 104-107