שני אנשים שונים, משני בתים שונים, עם רצונות שונים והרגלים שונים, אמורי
השאלה
שלום הרב. יש דברים שאדם מבין בשכל, אבל כשהם מגיעים לבית וללב הם נעשים הרבה יותר מורכבים. שני אנשים שונים, משני בתים שונים, עם רצונות שונים והרגלים שונים, אמורים להפוך לבית אחד. מה באמת מחבר ביניהם? אהבה? ילדים? אינטרסים משותפים? או שיש דבק פנימי יותר שבלעדיו החיבור נשאר חיצוני ושברירי?
התשובה
יקירי, שלום וברכה. יפה שאלת. יש מקומות שבהם התשובה לא צריכה רק להסביר, אלא גם לפתוח חלון. התורה אומרת: “ודבק באשתו”. כאשר מחברים שני דברים נפרדים צריך דבק, דבר שלישי שמחבר ביניהם. בין איש לאשה, הדבק האמיתי הוא השי"ת בעצמו. כאשר הבית מתנהל בקדושה ובטהרה, ועל פי דיני התורה, הקב"ה הוא המחבר והמדבק בין בני הזוג. כל דיבור, חיוך, קשר ושייכות ביניהם יכולים להיות חלק מן הדבק של הקדושה. סוד ההצלחה של שלום בית הוא ההבנה שזו עבודת ה' ומצוה שבין אדם למקום. כך הבית נעשה למקדש מעט, מקום הראוי להשראת השכינה. ה׳ ייתן לך לב שקט, עין טובה, וסבלנות לעצמך ולמי שאיתך בדרך. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 80
לכל השאלות והתשובות