אותו עונג עצמו יכול לקרב מאוד, ויכול להשאיר אחריו ריקנות, זרות וכעס
השאלה
הרב, אני רוצה לשאול בפשטות, בלי להתחכם ובלי לברוח מהמקום האמיתי. אותו עונג עצמו יכול לקרב מאוד, ויכול להשאיר אחריו ריקנות, זרות וכעס. מה ההבדל בין עונג של חיבור לעונג שמפריד?
התשובה
ידידי היקר, שלום וברכה. השאלה שלך חשובה, כי היא מחזירה אותנו מן החוץ אל הפנים. לא תמיד הבעיה היא מה שרואים ראשון, אלא מה שמתחולל מתחת לפני השטח. עונג אמור להביא לאחדות. כאשר האדם מחפש את התענוג לעצמו בלבד, הוא נשאר בעולם של פירוד. הוא נוטל לעצמו, וגם הקרבה נעשית אמצעי לסיפוק עצמי. אבל כאשר התענוג בא גם לשם התחברות, הוא מקבל תיקון. אין הכוונה שהאדם אינו מתענג, אלא שהתענוג אינו עומד לבדו; הוא נושא בתוכו רצון להתאחד, לתת ולהעמיק את הקשר. לכן אדם צריך לבדוק את עצמו: האם לאחר העונג הוא מרגיש קשר נפשי עמוק יותר לבן או בת זוגו, או שהוא נשאר בתוך עצמו. זו בדיקה עדינה, אך היא מגלה הרבה. ברכה מעומק הלב, שתזכה למילים טובות בזמן הנכון ולשתיקה טובה בזמן הנכון. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 290-292, 301-302
לכל השאלות והתשובות